לג אמנם תכוין, כי ה"פ יאהדונה"י הם גי' תנ"ה, וזהו אשר תנה הודך על השמים, ר"ת אשר תנה הודך, אתה. הנה הענין, כי כבר בארנו איך מלת אתה, ציור אהי"ה, והנה ג' מלוי אהי"ה, שהם - יודין, ההי"ן, אלפי"ן, הרי הכל בגי' תנ"ה, כי ע"י אלו המילוים היא עולה ה"פ יאהדונה"י הנ"ל. ותכוין,כי ה"פ הוי"ה סוד ק"ל, וה"פ אדני שכ"ה, גי' תנ"ה. הרי כל מציאות הדינין הם מתמתקים עתה, ועולין. גם תכוין, כי ד' בחי' הוי"ה אדנ"י שהם עד החזה, עולה ע"י ה' לגבי ו', ובחי' ה' לגבי י', ע"י עולה בחי' ה' של יאהדונה"י שבחו"ג, ועתה צריכין לזקוף כל בחי' אלו במלת ה׳, ופירושו כך, כי הלא עתה עולה א' של אדני, עם י' של הוי"ה, וזו פי' כל הזוקף זוקף בשם. והנה תכוין, כי יוד אלף, גי' קל"א, והכוונה, להעלות עתה הק"ל שהורדנו במלת ברוך. ואח"כ תכוין, כי שם אדני בעצמו יש בו אות יוד אחרת, ותחבר יוד באלף, הרי קל"א אחר, הרי ב"פ קל"א, הוא רס"ב, וזה סוד רי"ו ומ"ו, והמ"ו הוא סוד עלייתו בשם ע"ב דמילוי יודין, כי המלוי שלו גי' מ"ו, חוץ מן השם עצמו, כי כמו שהיתה הכריעה בשם אהיה במלוי יודין, גם העליה על ידי הוי"ה במלוי יודין. גם תכוין, כי הרי י"א י"א, שהם ר"ת, ה׳ אלהינו, ה׳ אחד, והם גי' כ"ב, והוא סוד הורדת כ"ב אתוון שהורדנו במלת אתה. גם תכוין, כי עיקר אותיות אלו, אינם רק יא"י, שהם אלף וב' יודין, והם גי' אהיה, כי האותיות מבינה הם, והם כ"ב אתוון. ועיקר הכוונה בשם זה של הוי"ה, כי עד עתה בארנו, מענין כריעה י' לגבי ה', ו' לגבי ה', והם סוד הויה שבכללות הז"א בכל הי"ס שלו, אך שם הוי"ה זה, הוא בחי' הת"ת לבד, הנקרא הוי"ה, ושם אנו מעלין נקודות המלכות עד חזה הת"ת. והנה זקיפה ראשונה הוא ה' לגבי ו', הוא הגוף נקרא ת"ת, (צ"ל ה' עולה לגבי הו',) ה' עולה שהוא המלכות תחת היסוד, ובכללה עולה ג"כ נקודת המלכות הנקרא אדני, אמנם כשעולה ה' זו לגבי ו', זו היא סוד ת"ת, ז"א הנקרא הוי"ה, ותכוין כי עולה ג"כ ה' עד ראש ו', שהוא י' שבראש הת"ת, הוא סוד י' של הוי"ה שבת"ת דז"א. והוא, כי הלא שם הוי"ה גי' כ"ו, ואם תעשה לג' שלישים, הנה מקום החזה ששם עליית ה' זו, באה במדרגה היו"ד מן כ"ו אלו. והיא סיום היו"ד של הוי"ה שבת"ת דז"א, אשר יוד זו היא ראשית הוא"ו של הויה דכללות זעיר אנפין, ואז בזקיפה ה' לגבי ו', תכוין ציור ה"ו שהוא רי"ו: