Talmud Eser HaSefirot 28

Chapter 28

Kabbalah is studied within a tradition that guarded it with great care. These are its classic books, in the original.

English not available yet

א מהו י"ה בכתר, הוי"ה בשאר כל הפרצופים. (לתשובה)
ב למה ד' אותיות הוי"ה מרמזות על בחינות חסרונות. (לתשובה)
ג מה מרמזות י"ו דהוי"ה. (לתשובה)
ד מה מרמזות ה"ה דהוי"ה. (לתשובה)
ה למה נמצאים שרשי הספירות במלכות של ראש. (לתשובה)
ו איפה עומד אור הכתר שלא נתפשט לגוף. (לתשובה)
ז אור הכתר שלא חזר לגוף, מה הוא משמש בהתפ"ב. (לתשובה)
ח למה הכלים דגוף מחויבים לקבל האורות באמצעות אור הכתר. (לתשובה)
ט מהו פירוש של עמידת אור הכתר מתחת מלכות דראש. (לתשובה)
י מהי הפיכת פנים דאור הכתר אל השורשים ואחוריו אל הענפים. (לתשובה)
יא מהי יניקת האורות די סיפוקם. (לתשובה)
יב מהי הארה מספקת להעמיד תולדות. (לתשובה)
יג מהו הגורם לאור הכתר שיחזור פניו לענפים. (לתשובה)
יד מהו הגורם לאור הכתר שיחזור אחוריו אל הענפים. (לתשובה)
טו איך יפעלו ספירות דגוף שינוים בראש. (לתשובה)
טז מה הם זו"ן דכתר דהתפ"ב. (לתשובה)
יז מי גורם שיעלו זו"ן למעלה אל מלכות של ראש. (לתשובה)
יח מהי קבלת זו"ן כל צרכם מהארת ראש. (לתשובה)
יט מהי התוצאה של עליית זו"ן אל מלכות של ראש. (לתשובה)
כ למה כל ע"ס דהסתלקות א' שעלו אל הראש, נקראות בשם זו"ן דכתר. (לתשובה)
כא איך מתחברות הרשימו דכתר עם הרשימו דחכמה לבחינת זו"ן של מדרגה אחת. (לתשובה)
כב איפה מקומם של זו"ן דכתר בעת עלותם בראש. (לתשובה)
כג מי הגורם לעלית מלכות של ראש ליסוד דראש. (לתשובה)
כד מהו פירושו של הכנה לתחתונים לקבל. (לתשובה)
כה מה הם ג' מיני כללות. (לתשובה)
כו למה הרשימו דכתר והרשימו דחכמה נקראות זכר ונקבה. (לתשובה)
כז מה הן בחינות האורות דזו"ן דכתר של התפ"ב. (לתשובה)
כח כיצד עומדים ג' האורות: אור הכתר, וזכר ונקבה דכתר, אצל המלכות של ראש. (לתשובה)
כט כמה זווגים יש אל זו"ן דכתר בראש. (לתשובה)
ל כיצד נמשכת הארת כתר עליון על ידי זו"ן שעלו לראש. (לתשובה)
לא איך אפשר, שמלכות דראש תעלה לבחי"ג, והאורות לא יחליפו את מקומותיהם. (לתשובה)
לב מתי יש ביסוד דראש, הזו"ן יחדיו. (לתשובה)
לג מהי התכללות הנקבה בהזכר. (לתשובה)
לד מהו הגורם לירידת המדרגות. (לתשובה)
לה למה הארת כתר עליון דזווג א' של ראש, אינה נמשכת לגוף. (לתשובה)
לו מה גורם שיצא אור הכתר ממלכות של ראש. (לתשובה)
לז מה גרם אל הזכר דכתר שיתכלל בזווג ב' עם הנקבה. (לתשובה)
לח מה פועלת התכללות של זו"ן דכתר בב' הזווגים של הראש. (לתשובה)
לט איך נאצלו זו"ן דכלי דכתר. (לתשובה)
מ איך נאצלו זו"ן דכלי דחכמה. (לתשובה)
מא איך נאצלו זו"ן דכלי דבינה. (לתשובה)
מב כמה זווגים בזו"ן דכתר, ובזו"ן דחכמה, ובזו"ן דבינה, בעת עלותם במלכות של ראש. (לתשובה)
מג מהו הפרש, מזו"ן דכתר דע"ב דא"ק, לזו"ן דכתר דס"ג דא"ק. (לתשובה)
מד מהו הפרש, מזו"ן דחכמה דע"ב דא"ק, אל זו"ן דחכמה דס"ג דא"ק. (לתשובה)
מה מהו הפרש, מזו"ן דבינה דע"ב דא"ק, לזו"ן דבינה דס"ג דא"ק. (לתשובה)
מו מהו הפרש מה' קצוות דע"ב, לה' קצוות דס"ג. (לתשובה)
מז מה הם ה' האורות שבב' הכלים. (לתשובה)
מח מתי שם י"ה שבכתר פשוט, ומתי הוא במילוי. (לתשובה)
מט מתי עולים ד' אורות, ומתי עולים ה' אורות, אל הכתר. (לתשובה)
נ בשעה שעולים ד' אורות לכתר, איזה מילוי יש בי"ה דכתר. (לתשובה)
נא מה פירושם של אותיות המילוי. (לתשובה)
נב מה הן המילוים יודי"ן ההי"ן אלפי"ן. (לתשובה)
נג מהו פירושם של י"ה בלי מילוי. (לתשובה)
נד מתי זו"ן דכתר שוים זה לזה ומתי הזכר גדול מהנקבה. (לתשובה)
נה מתי זו"ן דכתר בב' כלים, ומתי הם בכלי אחד. (לתשובה)
נו למה נמצאים זו"ן דס"ג דא"ק בכלי אחד. (לתשובה)
נז כיצד מקבלת הנקבה דכתר הארה מכתר עליון. (לתשובה)
נח למה הנקבה דפרצוף ס"ג דא"ק, מקבלת רק ו"ק של הזכר. (לתשובה)
נט למה זו"ן דחכמה של ס"ג דא"ק מכונה ו"ה ולא י"ה. (לתשובה)
ס מתי עולים האורות ונכללים בזכר דכתר, ומתי עולים האורות ונכללים בנקבה דכתר. (לתשובה)
סא מתי עולים האורות ונכללים קצתם בנקבה, וקצתם בזכר של כתר. (לתשובה)
סב למה בהתפשטות א' בעלות חו"ב לכתר לא גרמו שם עלית מ"ן, כמו עלית חו"ב לכתר בהתפ"ב. (לתשובה)
סג מהי עלית מ"ן. (לתשובה)
סד למה בכל היציאות והלא מטי של התפ"ב, עלו האורות למ"ן לכתר ולא לראש, כמו בהתפ"א. (לתשובה)
סה מה הם הכלים דעקודים הראשונים. (לתשובה)
סו מה הם הגורמים ביטול כלים. (לתשובה)
סז מאין באו הכלים אל הפרצוף של התפ"ב. (לתשובה)
סח מהיכן באו הכלים לפרצוף ס"ג דא"ק. (לתשובה)
סט למה זו"ן דע"ב יש להם ב' כלים, ולזו"ן דס"ג רק כלי א'. (לתשובה)
ע למה באו בהתפ"ב כל האורות יחד לכלי דכתר. (לתשובה)
עא מהם פנים ואחור דכלים. (לתשובה)
עב למה מסודרים הכלים דהתפ"ב זה למטה מזה. (לתשובה)
עג מהם הפנים ואחור דכח"ב. (לתשובה)
עד למה אין כלים בהפרצוף מפאת הסתכלות ב' של עצמו. (לתשובה)
עה מהו ההפרש מהתפשטות א' אל התפ"ב. (לתשובה)
עו כיצד נעשים הכלים דג"ר. (לתשובה)
עז מה הם הגורמים לגמר כלים של הג"ר. (לתשובה)
עח מה הם החלקים שבכלי הראוים להביט אל האור גם בעת הסתלקות. (לתשובה)
עט מהו הגורם שהכלי יהפך פניו למטה ואחוריו למעלה. (לתשובה)
פ מי הוא הגורם אל הכלי שיחזור פניו למקומו כבתחלה. (לתשובה)
פא מהי הסתכלות באור העליון, דרך אחור. (לתשובה)
פב איך ימשכו האורות מכתר אל חכמה, אחר שרחוקים הם זה מזה בהרבה. (לתשובה)
פג מה המה ב' מיני הפכת פנים הנוהגים בהמדרגות. (לתשובה)
פד מהו הגורם להתחלקות הספירות דחכמה ובינה. (לתשובה)
פה למה נשארות כל הספירות אחר הסתלקות א' בפנים ואחור. (לתשובה)
פו למה כתר וחכמה נשארו פב"פ אחר הסתלקות א'. (לתשובה)
פז למה כתר עם אור העליון אב"א. (לתשובה)
פח מהו פירושו של רגע ברוחניות. (לתשובה)
פט מתי נגמר כלי המלכות, בהסתלקות א'. (לתשובה)
צ מתי נגמר כלי ז"א בהסתלקות א'. (לתשובה)
צא למה כל פחות מג' כלבוד דמי. (לתשובה)
צב למה עלית ז"א לבינה לא נחשב לריחוק מדרגה. (לתשובה)
צג מתי היה לא מטי בכתר בפעם הראשונה. (לתשובה)
צד למה נקרא הסתלקות א' לא מטי בכתר. (לתשובה)
צה מי הוא הגורם בכל פעם, את הלא מטי בהתפ"ב. (לתשובה)
צו למה נעשו ע"י המטי ולא מטי יוד אורות, ולא נעשו יוד כלים. (לתשובה)
צז למה נמשל המטי ולא מטי התמידי לשלהבת המתנענעת לכאן ולכאן. (לתשובה)
צח מהו היחס מזו"ן דחכמה, לזו"ן דבינה. (לתשובה)
צט איך נאצל חסד. (לתשובה)
ק מהי בחינת כלי דחסד. (לתשובה)
קא מהי בחינת האור דחסד. (לתשובה)
קב מהו סדר אצילות אור הגבורה. (לתשובה)
קג מהי תכונתה של ספירת הגבורה. (לתשובה)
קד מהו ההפרש מזו"ן דבינה, לספירת הגבורה. (לתשובה)
קה מהו סדר אצילות אור הת"ת. (לתשובה)
קו מהי תכונת הכלי דת"ת. (לתשובה)
קז מהו ההפרש מאור החסד בהיותו בבינה, להיותו בת"ת. (לתשובה)
קח מהו אור הדעת משורשו. (לתשובה)
קט מהו עצם בחינת ז"א בה' הקצוות. (לתשובה)
קי מה הן בחינות רת"ס בז"ת. (לתשובה)
קיא מה ההפרש מחסד וגבורה, לת"ת. (לתשובה)
קיב למה לא נתלבש מהותו דאור החסד בספירות דחו"ג. (לתשובה)
קיג כיצד נאצל ספירת הנצח. (לתשובה)
קיד מהי תכונת ספירת הנצח. (לתשובה)
קטו מהו ההפרש מחג"ת לנה"י. (לתשובה)
קטז מהי תכונת הכלי דהוד. (לתשובה)
קיז מהו ספירת יסוד. (לתשובה)
קיח באיזהו ספירה נתלבש אור מלכות. (לתשובה)
קיט מהו האור שנתלבש בכלי מלכות. (לתשובה)
קכ מהו היחס מזו"ן דחכמה לזו"ן דבינה. (לתשובה)
קכא כמה בחינות זו"ן יש בהתפ"ב. (לתשובה)
קכב מה תכונתן של ד' זוגות זו"ן של התפ"ב. (לתשובה)
קכג באיזה בחינה נפסק הזווג ונסתלק האור כולו דהתפ"ב. (לתשובה)
קכד מהי הבחינה הב' של התפ"ב. (לתשובה)
קכה איך נאצל פרצוף ס"ג דא"ק. (לתשובה)
קכו מה הם זו"ן של כלים דכח"ב. (לתשובה)
קכז מה הם השמות של זו"ן דכח"ב. (לתשובה)
קכח באיזו אותיות מכונות זו"ן והכלים של כח"ב. (לתשובה)
קכט כמה בחינות יש בהתפ"ב. (לתשובה)
קל מהו הפירוש של הארה לבדה, בלי נתינת אורות. (לתשובה)
קלא למה האירה החכמה את הו' אל בינה, מטרם נתינת האורות. (לתשובה)
קלב למה לא נתן הכתר אל החכמה את הי' מבחינת הארה. (לתשובה)
קלג מתי החסד צריך לאמו, ומתי אין צריך. (לתשובה)
קלד למה בינה עולה לחכמה בטרם שנתנה אור החסד לכלי דחסד. (לתשובה)
קלה איך הגיעה ה' דזווג זו"ן של בינה אל כלי המלכות. (לתשובה)
קלו מה ההפרש מאור החסד אל הה' מן זווג זו"ן דבינה. (לתשובה)
קלז איך נפסקת הה' לב' מדרגות נבדלות. (לתשובה)
קלח למה לא יתכן לאור החסד, שיהיה זכר אל בינה. (לתשובה)
קלט למה לא יתכן שאור חסד יהיה נקבה לבינה. (לתשובה)
קמ איזה אור ירד להשלים למלכות. (לתשובה)
קמא מה הם זו"ן שביסוד. (לתשובה)
קמב הרשימו דכלי דבינה שהיא ג"ר איך נעשה לנקבה אל הי' הנולדה מזווג זו"ן דחכמה, שהיא ו"ק. (לתשובה)
קמג מה הם ה' חסדים וה' גבורות שבה' הקצוות. (לתשובה)
קמד מה הם ה' חסדים וה' גבורות אשר ביסוד. (לתשובה)
קמה מה מטי בכתר דהתפ"ב. (לתשובה)
קמו למה כשמטי בכתר, לא מטי בחכמה ובינה. (לתשובה)
קמז למה כשמטי בחכמה, לא מטי בבינה. (לתשובה)
קמח למה כשמטי בבינה, לא מטי בחסד. (לתשובה)
קמט מהו מטי בחסד ובת"ת. (לתשובה)
קנ מהו מטי בכתר פרצוף ס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנא מהו מטי בחכמה דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנב מהו מטי בבינה דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנג מהו מטי בחסד דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנד מהו מטי בהוד, ולא מטי ביסוד דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנה למה כשמטי בכגנ"י לא מטי בחו"ב וחסד תה"מ דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנו למה כשמטי בחבחתה"מ, לא מטי בכגנ"י דס"ג דא"ק. (לתשובה)
קנז למה כשמטי במלכות דס"ג דא"ק חוזר להיות מטי בכתר. וכן תמיד חוזר חלילה. (לתשובה)
קנח למה נסמך המסך דבחי"ב על האחורים דבינה. (לתשובה)
קנט למה מכונים תמיד ע"ס דראש בשם ג"ר, וע"ס דגוף בשם ז"ס תחתונות. (לתשובה)
קס למה כל פרצוף תחתון נחשב לבחינת ו"ק כלפי העליון שלו. (לתשובה)

Hebrew: Jerusalem 1956-1966, public domain