Tikkunei Zohar 289

Chapter 289

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א דְאִיהוּ (ס"א דא איהו) יָשִׂישׂ, מַאי כַּגִּבּוֹר, מַה גְּבוּרָה עָבִיד בְּהַאי, אֶלָּא תְרֵין עֲשַׂר מַשְׁקוֹפִין אִית בְּרָקִיעַ, וְכֻלְּהוּ חֲיָילִין מְקַטְרְגִין לְגַבַּיְיהוּ נְטוּרֵי תַרְעִין, שִׁמְשָׁא מִתְעַטְּרָא בְּאַתְוָון דִּתְּפִלִּין דְּאִיהוּ שֵׁם ה׳, וְאִתְלַבַּשׁ בִּגְבוּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה מב יג) ה׳ כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, וְדָא אִיהוּ יָשִׂישׂ כַּגִּבּוֹר לָרוּץ אֹרַח, וּבָקַע חַלּוֹנוֹת כֻּלְּהוּ דְרָקִיעַ, וְעָבִיד תְּרֵין עֲשַׂר אָרְחִין, כְּמָה דְעָבַד מֹשֶׁה עַל יַמָּא, וְדָא אִיהוּ לָרוּץ אֹרַח, וּבְגִין דְּנָטִיל בְּקַדְמֵיתָא מִגְּבוּרָה, שִׁמְשָׁא נָפִיק סוּמְקָא.
ב לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּחֶסֶד דְּאִיהוּ חִוָּור, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכַּךְ רוּגְזֵיהּ דְּשִׁמְשָׁא, יָרוֹק הֲוָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכַד אִתְלַבַּשׁ (נ"א אתלבן) בַּחֶסֶד בִּנְהוֹרָא חִוְורָא, מִנֵּיהּ יְהֵא נָהִיר לְסִיהֲרָא, מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, קָצֶה דִילָהּ צַדִּיק, וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, וּבְהוֹן אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְאִיהִי חַמָּה, מִן תַּמָּן יִצְטַבַּע בְּגַוָּון יָרוֹק דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא מִסְתַּכְּלִין שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כַּחֲדָא, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, דְאִיהִי חוּפָּה דִילָהּ.
ג וּבְהַהוּא זִמְנָא נָטְלַת הִיא מִתְּלַת גַּוָּונִין, לְאִתְפָּאֲרָא קֳדָמֵיהּ בִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעִינָא, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, (שיר ו ה) הָסֵבִּי עִינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי, מוֹקְדִין לִי בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דִילָךְ, וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִנּוּן תְּרֵין לוּחִין יַקִּירִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות לא יח) לֻחֹת אֶבֶן כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אלהי"ם (שם לב טו) כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עִִבְרֵיהֶם, וּמְרַקְּמָאן מִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, וּמִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, דְּאִינוּן אַרְבָּעָה וְעִִשְׂרִין סִטְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם) מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתְבִים, זֶ"ה וְזֶ"ה תְּרֵין זִמְנִין אַרְבָּעָה וְעִִשְׂרִים סְפָרִים.
ד וְאִֹינוּן תְּרֵין עֲשַׂר אַנְפִּין וּתְרֵי עֲשַׂר גַּדְפִין דְּחֵיוָון, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יחזקאל א ו) וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעִִתָּם גַּוָּון חִוָּור דְּעִינָא, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעִִתָּם גַּוָּון סוּמַק דְּעִינָא, וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעִִתָּם אִינוּן גַּוָּון יָרוֹק דְּעִינָא, דְּאִתְּמַר (שם) וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד וְגוֹמֵר, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם וְגוֹמֵר, הָא אַרְבָּעָה וְעִִשְׂרִים, גַּדְפִין אִינוּן כַּנְפֵי עִינָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים, וְחֵיוָון בְּהוֹן כְּתִיב (ישעיה ו ג) וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה׳ צְבָאוֹ"ת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, זֶה אֶל זֶה וַדַּאי, כְּגַוְונָא דְלוּחִין דְאוֹרַיְיתָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עִִבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתוּבִים, לֻחוֹת אֶבֶן כְּתוּבִים וְגוֹמֵר, לֻחֹת אֶבֶן, מַאי אֶבֶן, דָּא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּיה, שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשָׁתַת הָעוֹלָם, וְהִיא בַת עִינָא, עֲלָהּ אִתְּמַר (זכריה ג ט) עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עִינָיִם, וְאִינוּן שִׁבְעָה גִּלְדֵּי עִינָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (תהלים קיט קסד) שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ, וְדָא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שם קיח כב) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, מַאי הַבּוֹנִים אִלֵּין אִינוּן מָארֵי מַתְנִיתִין דְּאִינוּן בָּנָאן בִּנְיָינִין דְּעָלְמָא, וּפוֹסְקֵי הֲלָכוֹת, דְּמָאֲסוּ בָהּ בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בָּהּ הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, בְּגִין דְּאִיהִי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה, וּמַה דַּהֲוַת בַּת עִינָא אוּכְמָא, מִינָהּ וּבָהּ יְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָהִיר עָלְמָא, בְּגִין דְּאִיהוּ נָהִיר בָּהּ.
ה וְעַיְינִין דְּנַהֲרִין בְּאוֹרַיְיתָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם קמה טו) עִינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִתְעַסְּקָא בְּהוֹן תָּדִיר עִִרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם תָּמִיד, לְאִסְתַּכְּלָא בָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעִינוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים יא יב) תָּמִיד עִינֵי ה׳ אלהי"ך בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, וְאוֹלִיפְנָא תָּמִיד מִתָּמִיד, תָּמִיד דְּעִִרֶב וָבֹקֶר, מִתָּמִיד דְּתָּמִיד עִינֵי ה׳ אלהי"ך בָּהּ, וְהָא תָּמִיד דְּעִִרֶב וָבֹקֶר דִּקְרִיאַת שְׁמַע אִיהוּ, אֶלָּא מִכַּאן אוֹלִיפְנָא דְמָאן דְּקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע עִִרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּים וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע א ח) לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְסֵפֶר תּוֹרָה

Aramaic: Tikkunei Zohar, vocalized, Torat Emet, public domain