Chapter 13: Zohar III:61a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח רבי ייסא ואמר: וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה וגו' (מלכים א ה כו). וה' נתן חכמה לשלמה - דא הוא דתנינן ביומוי דשלמה מלכא קיימא סיהרא באשלמותא. כאשר דבר לו - כמה דאתמר ליה החכמה והמדע נתון לך (דה"ב א יב).
ב ויהי שלום בין חירם ובין שלמה - וכי מה האי להאי?! אלא הכי תנינן וה' נתן חכמה לשלמה והאי חכמה במאי אוקים לה? א"ר יוסי אוקים לה בהאי בקדמיתא. דשלמה עבד דנחית לחירם מההוא דרגא דהוה אמר מושב אלהים ישבתי וגו' (יחזקאל כח ב). דתניא חירם מלך צור עבד גרמיה אלוה. בתר דשלמה אתא - עבד ליה בחכמתיה דנחית מההוא עיטא ואודי ליה לשלמה. ובגין כך ויהי שלום בין חירם ובין שלמה.
ג ותנינן א"ר יצחק א"ר יהודה דשדר ליה חד שידא ונחית ליה שבעה מדורין דגיהנם, וסלקיה ושדר ליה פתקין בכל יומא ויומא בידיה, עד דאהדר ואודי ליה לשלמה. ותנינן שלמה ירית לה לסיהרא בכל סטרוי - בגין כך בכלא שליט בחכמתיה. ור' שמעון בן יוחאי שליט בחכמתיה על כל בני עלמא! כל אינון דסלקין בדרגוי - לא סלקין אי לא שלמין עמיה:
ד פתח רבי יוסי ואמר: יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה וגו' (שיר ב יד). יונתי - דא כנסת ישראל. מה יונה לא שבקת בן זוגה לעלמין - כך כנסת ישראל לא שבקת לקב"ה לעלמין. בחגוי הסלע - אלין תלמידי חכמים דלא משתכחי בנייחא בעלמא דין. בסתר המדרגה - אלין תלמידי חכמים הצנועין דבהון;, חסידין דחלי קב"ה, דשכינתא לא אעדי מנייהו לעלמין. כדין קב"ה מתבע בגינייהו לכנסת ישראל ואמר הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב - דלית קלא משתמע לעילא אלא קלא דאינון דמתעסקי באורייתא.
ה ותאנא כל אינון דמתעסקי באורייתא בליליא - דיוקניהון אתחקק לעילא קמי קב"ה, וקב"ה משתעשע בהו כוליה יומא ומסתכל בהו. וההוא קלא סליק ובקע כל אינון רקיעין עד דסליק קמי קב"ה. כדין כתיב כי קולך ערב ומראך נאוה. והשתא קב"ה חקק דיוקנא דר' שמעון לעילא, וקליה לעילא לעילא סלקא, ומתעטרא בכתרא קדישא עד דקב"ה מתעטר ביה בכלהו עלמין ומשתבח ביה. עליה כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר (ישעיהו מט ג):
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0