Zohar III:57b

Chapter 4: Zohar III:57b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ויאמר ה' אל משה דבר ואל אהרן אחיך ואל בא בכל עת אל הקדש וגו' (ויקרא טז ב). רבי שמעון פתח ואמר: כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא וגו' (קהלת א ז). אמר רבי שמעון, תווהנא על בני עלמא! דהא לית להו עיינין למחזי ולבא לאשגחא ולא ידעין ולא שוויין לבייהו לאסתכלא ברעותא דמאריהון! היך ניימין ולא מתערי משנתייהו עד לא ייתי ההוא יומא דחפי עלייהו חשוכא וקבלא, ויתבע ההוא מאריה דפקדונא חושבנא מנייהו!
ב וכרוזא כל יומא קארי עלייהו. ונשמתהון אסהידת בהון בכל יומא וליליא. אורייתא ראמת קלין לכל עבר - מכרזת ואומרת - עד מתי פתאים תאהבו פתי (משלי א כב), מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט ד). ולית מאן דירכין אודניה, ולית מאן דיתער לביה!
ג תא חזי, זמינין דרי בתראי דייתון - דיתנשי אורייתא מבינייהו, וחכימי לבא יתכנשון לאתרייהו, ולא ישתכח מאן דסגיר ופתח. ווי לההוא דרא! ומכאן ולהלאה לא יהא דרא כדרא דא, עד דרא דייתי מלכא משיחא ומנדעא יתער בעלמא, דכתיב כי כלם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (ירמיה לא לג).
ד תא חזי, כתיב ונהר יוצא מעדן (בראשית ב י), ותנינן - מה שמיה דההוא נהר? הא אוקימנא יוּבַל שמיה דכתיב וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו (ירמיה יז ח). ובספרא דרב המנונא סבא - חיים שמיה, דמתמן נפקין חיים לעלמא, ואינון אקרון חיי מלכא. והא אוקימנא, ההוא אילנא רבא ותקיפא דמזון לכלא ביה אקרי עץ חיים; אילנא דנטע שרשוי באינון חיים, וכלא הוא שפיר.
ה ותאנא, ההוא נהר אפיק נחלין עמיקין במשח רבות לאשקאה גנתא, ולרוואה אילנין ונטיעין, דכתיב ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע (תהלים קד טז). ואינון נחלין - נגדין ואתמשכן ומתכנשין בתרין קיימין, ואינון תרי קרינן להו יכין ובועז (מ"א ז כא), ושפיר. ומתמן נפקין כל אינון נחלין, ושדיין לון בחד דרגא דאקרי 'צדיק', דכתיב וצדיק יסוד עולם (משלי י כה). וכלהו אזלין ומתכנשין לההוא אתר דאקרי ים. והוא ימא דחכמתא. הדא הוא דכתיב כל הנחלים הולכים אל הים וגו' (קהלת א ז).
ו ואי תימא, דהא מטו לאתר דא ופסקין ולא תייבין לבתר כתיב אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת! בגין דההוא נהרא לא פסיק לעלמין! הם שבים - לאן אתר שבים? לאינון תרין קיימין נצח והוד. ללכת - בהאי צדיק, לאשכחא ברכאן וחידו. והיינו רזא דתנינן לויתן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד כו) - דא צדיק. ועל דא
ז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ (תהלים קד כז) - מאן עתו? דא מטרוניתא דאקרי עתו דצדיק. ובגין כך כלהו מחכאן להאי עתו. כלהו דאתזנן לתתא - מאתר דא אתזנן. ורזא דא אוקימנא עיני כל אליך ישברו וגו' (תהלים קמה טו), כמה דאוקימנא.
ח תא חזי, בשעתא דהאי כל מבסם לעתו ומתחברא עמיה - כלהו עלמין בחדו, כלהו עלמין בברכאן. כדין שלמא אשתכח בעלאי ותתאי. וכד גרמין חייבי עלמא דתמן לא אשתכחו ברכאן דאינון נחלי, וינקא האי עת מסטרא אחרא - כדין דינין מתערין בעלמא ושלמא לא אשתכח. וכד בעאן בני עלמא לאתברכא - לא יכלין אלא על ידא דכהנא, בגין דיתער כתרא דיליה ויתברך מטרוניתא, וישתכחו ברכאן בכלהו עלמין.
ט תאנא, בההיא שעתא בעא משה קמי קודשא בריך הוא מלה דא. אמר ליה, אי בני עלמא יתובון קמך - על ידי דמאן מתברכאן? אמר ליה קודשא בריך הוא, ולי את אומר?! דבר אל אהרן אחיך! דהא בידיה מסיראן ברכאן לעילא ותתא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0