Zohar III:75a

Chapter 56: Zohar III:75a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א רבי שמעון פתח כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך וגו' (דברים כג טו). כי ה' אלהיך - דא שכינתא דאשתכח בהו בישראל, וכל שכן בגלותא, לאגנא עלייהו תדירא מכל סטרין ומכל שאר עמין דלא ישיצון להו לישראל.
ב דתניא, לא יכלין שנאיהון דישראל לאבאשא להו עד דישראל מחלישין חילא דשכינתא מקמי רברבי ממנן דשאר עמין. כדין יכלין להון שנאיהון דישראל ושלטין עלייהו וגזרין עלייהו כמה גזירין בישין. וכד אינון תייבין לקבלה - היא מתברת חילא ותוקפא דכל אינון ממנן רברבין, ותברת חילא ותוקפא דשנאיהון דישראל ואתפרעא להו מכלא.
ג ועל דא והיה מחניך קדוש (דברים כג טו) - דבעי בר נש דלא יסתאב בחובוי ויעבר על פתגמי אורייתא. דאי עביד הכי - מסאבין ליה, כמה דכתיב ונטמתם בם בלא א'. ותאנא, מאתן ותמניא וארבעין שייפין בגופא - וכלהו אסתאבן כד איהו אסתאב. כלומר כד בעי לאסתאבא. ועל דא והיה מחניך קדוש - מאי מחניך? אלין אינון שייפי גופא. ולא יראה בך ערות דבר - מאי ערות דבר? ערייתא דהאי דבר - רמז כמה דאוקימנא. דאי הכי - ושב מאחריך ודאי. ועל דא ערות אשת אביך לא תגלה - מאי טעמא? בגין דכתיב ערות אביך הוא כמה דאוקימנא.
ד תאנא על ג' מלין מתעכבין ישראל בגלותא. על דעבדין קלנא בשכינתא בגלותא. ומהדרי אנפייהו מן שכינתא. ועל דמסאבו גרמייהו קמי שכינתא. וכלהו אוקימנא במתניתא דילן:

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0