Zohar III:204a

Chapter 33: Zohar III:204a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ר' אלעזר הוה אזיל למחמי לר' יוסי חמוי. ור' אבא וחברוי אזלו עמיה. פתח ר' אלעזר ואמר: ה' בקר תשמע קולי וגו' (תהלים ה ד). ה' בקר - מאי בקר? אלא דא בקר דאברהם דאתער בעלמא דכתיב וישכם אברהם בבקר (בראשית כב ג). דהא כד אתי צפרא - ההוא 'בקר' אתער בעלמא, והוא עידן רעוא לכלא, ולמעבד טיבו לכל עלמא - לזכאין ולחייבין. וכדין עידן צלותא הוא למצלי קמי מלכא קדישא.
ב ועל דא בשעתא דאתי צפרא - כל אינון אסירי מלכא אשכחו נייחא. עידן צלותא איהו עלייהו. וכל שכן אינון דתייבין בתיובתא ובעאן בעותהון לקמי מלכא קדישא! בגין דהאי שעתא חד ממנא נפיק לסטר דרום, ורפאל שמיה, וכל זיני אסוותא בידוי. ומסטר דרום נפק חד רוחא ומטי לגבי ההוא ממנא דממנא על אסוותא. וכד מטי צלותא לקמי קב"ה - פקיד לבי דינא דיליה דלא יפתחון בדינא, בגין דחיים בידא דקב"ה ולא בידיהון.
ג ומיגו דאיהו עידן רעוא - בעא קב"ה זכותא דההוא בר נש. אי ישתכח בצלותא או דאיהו מאריה דתיובתא - חס עליה. בההיא שעתא קל צפרין דמקננן אשתמעו דכתיב אשר שם צפרים יקננו (תהלים קד יז). ואינון צפרין אודאן ומשבחן לקב"ה. וההוא אילת השחר אתער בעלמא ואמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' (תהלים לא כ). כדין ההוא ממנא נפיק ועביד כל מה דאתפקד.
ד ואי תימא דזיני אסוותא בידוי כמה דאמרן לאו הכי! דהא אסוותא לא הוי אלא בידוי דמלכא קדישא! אבל בשעתא דפקיד קב"ה אסוותא לההוא בר נש - איהו נפיק, וכל אינון מקטרגין דממנן על מרעין בישין דחלין מניה. כדין ההוא רוחא דקא נסע מסטרא דדרום - אושיט ליה לההוא בר נש. והא אסוותא אשתכח. וכלא בידוי דקב"ה.
ה ועל דא כתיב ה' בקר תשמע קולי, ולא כתיב "ה' תשמע קולי". אלא לגבי 'בקר' דאברהם קאמר. בקר אערך לך ואצפה (תהלים ה ד) - תרי בקר אמאי? אלא חד בקר דאברהם וחד בקר דיוסף, דכתיב הבקר אור (בראשית מד ג) ומתרגמינן צפרא נהיר. נהיר ודאי! אערך לך ואצפה. אערך לך מהו? אלא אסדר לך בוצינא דילך לאדלקא, כמה דאת אמר ערכתי נר למשיחי (תהלים קלב יז). ולגבי בקר דיוסף קאמר, דההוא סדורא דבוצינא - דיליה הוא.
ו ואצפה. מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפאן ומחכאן לטיבו דקב"ה ואפילו בעירי דחקלא! ומה שבחא דדוד יתיר מכל בני עלמא?! אלא מלה דא שאילנא והכי אמרו לי ואיהי מלה קשוט דאתי מרחיק. נהורא קדמאה דברא קב"ה הוה נהיר עד דלא הוו יכלין עלמין למסבליה. מה עבד קב"ה? עבד נהורא לנהוריה לאתלבשא דא בדא. וכן כל שאר נהורין. עד דעלמין כלהו אתקיימו בקיומייהו ויכלין למסבל.
ז ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין. ואינון אקרון 'כנפים עלאין' עד דמטו להאי 'בקר דיוסף'. ואיהו נטיל כל נהורין עלאין. ומגו דכל נהורין עלאין ביה תליין - זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא דלעילא, עד דעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף, לאתחפאה ביה ולקיימא עלמין דלתתא בסדורא דבוצינא דא. ועל דא כתיב בקר אערך לך ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור (שמות לז ב). ובגין דההוא בוצינא דדוד איהי ובה תלייא - אמר דאיהו ליהוי חופאה להאי בקר. אתא רבי אבא ונשקיה. אמר: "אלמלא לא נפקנא בארחא אלא למשמע מלה דא - דיי!"

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0