Ra'ya Mehemna · Zohar III:152b

Chapter 14: Ra'ya Mehemna · Zohar III:152b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני.
ב וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב הלא כה דברי כאש נאם ה' (ירמיהו כג כט). ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח.
ג ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - וטהרה ממקור דמיה (ויקרא יב ז), ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. הדא הוא דכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' (יחזקאל לו כה),
ד מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר כל דבר אשר יבא באש (במדבר לא כג) - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם.
ה ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר נשברו - נטהרו. ורזא דמלה זבחי אלהים רוח נשברה וגו' (תהלים נא יט). אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה ותורה אור - באורייתא אינון מתדכין בה!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0