Ra'ya Mehemna · Zohar III:153a

Chapter 15: Ra'ya Mehemna · Zohar III:153a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב תם עונך בת ציון (איכה ד כב). בגין דתמרים - ביה תם - דרגא דיעקב דאתמר ביה ויעקב איש תם (בראשית כה כז). חובין - מרים. ועל דא תמרים - תמן תם ותמן מר.
ב הכא רמיז וימתקו המים (שמות טו כה). הדא הוא דכתיב ויורהו ה' עץ וימתקו המים. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון וימררו את חייהם בעבודה קשה (שמות א יד) - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין.
ג דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא (שמות א ו). ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם ה' (צפניה ג יב), לאתקיימא בהון ואת עם עני תושיע (תהלים יח כח). ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון נרפים אתם נרפים (שמות ה יז) - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו.
ד ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה - דכובד המס עלייהו! ואל ישעו בדברי שקר - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, תבן אין ניתן (שמות ה ז), ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם ה' - אין נתן לעבדיך.
ה ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו תוכן - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו ותוכן לבנים תתנו, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא.
ו בההוא זמנא שם שם לו חוק ומשפט, ואינון מארי משנה. אוף הכא ויבאו מרתה (שמות טו כג) - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו וימררו את חייהם בעבודה קשה - זו קושיה. בחומר - דא קל וחומר. ובלבנים - דא לבון הלכה. ובכל עבודה בשדה - דא ברייתא. את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך - דא תיקו.
ז ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו (שמות טו כה)! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - וימתקו המים - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. וחלם בהיפוך אתוון מלח - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה.
ח ולרשעים מתהדרן יסורין מלח סדומית דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו ועיני רשעים תכלינה איוב. ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים (דניאל יב י). יתלבנו - אינון מארי משנה, ויצרפו אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב וצרפתים כצרוף את הכסף (זכריה יג ט). והרשיעו רשעים - אינון ערב רב.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0