Chapter 1: Zohar III:107b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ וגו' (ויקרא כה א ב) רבי אלעזר פתח: זאת תורת העולה היא העולה וגו' (ויקרא ו ב). האי קרא בכנסת ישראל אוקימנא, דהיא סלקא ומתחברא במלכא קדישא בזווגא שלים.
ב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה וגו'. תא חזי כיון דעאל ליליא ותרעין סתימין - דינין תתאין מתערין בעלמא, ואזלין ושאטין חמרי ואתני וכלבי. חמרי - הא אוקימנא. וכלבי ואתני - לא שאטן ולא אזלין - אלא בהו עבדי חרשיא לבני נשא כגון בלעם ואוקמוה. כדין כל בני עלמא ניימין ומזבח תתאה דלבר אתוקד.
ג בפלגות ליליא אתער רוח צפון. ומההוא מזבח תתאה נפיק שלהובא דאשא ותרעין אתפתחו, ודינין תתאין אתכנשו בנוקבייהו. וההוא שלהובא אזיל ושאט, ותרעין דגן עדן אתפתחו. עד דמטי ההוא שלהובא - אתפלג לכמה סטרין דעלמא, ועאל תחות גדפוי דתרנגולא וקארי.
ד כדין קב"ה אשתכח בין צדיקייא, וכנסת ישראל משבחא ליה לקב"ה עד דאתי צפרא. כיון דאתי צפרא - אשתכחו משתעין ברזא חדא ואית לה נייחא בבעלה. הדא הוא דכתיב על מוקדה על המזבח כל הלילה וגו' עד הבקר - דהא בצפרא דינין ושלהובין אשתככו, וכדין אתער אברהם בעלמא ונייחא הוא דכלא.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0