Chapter 81: Zohar I:49a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א את האדם הא אוקימנא, אבל דכר ונוקבא כחדא (ד"א ולא הוו) מתפרשן למהוי אפין באפין, מה כתיב עפר מן האדמה השתא קיימא לאתקנא, תא חזי אתתא כד אתחברת בבעלה אתקריאת על שם בעלה, איש אשה, צדי"ק צד"ק, איהו עופר ואיהי עפר, (ד"א ל"ג), (וכדין), איהו צבי ואיהו צביה, (ד"א כמה דאת אמר) (יחזקאל כ ו) צבי היא לכל הארצות.
ב כתיב (דברים טז כא) לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהי"ך אשר תעשה לך, אצל מזבח, וכי לעילא מניה או באתר אחרא מאן שרייה, אלא הא אוקימנא, אשר דא בעלה דאתתא, (ד"א ה"א) אתקריאת על שום בעלה אשרה, (נ"א הרי הם אשר ה"א), ועל דא כתיב (מלכים ב כג ד) לבעל ולאשרה, בגין כך כתיב לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהי"ך, לקבל (נ"א אשרה) אתר דההוא מזבח ה', דהא מזבח ה' איהו קיימא על דא, ועל דא לקבלה לא תטע לך אשרה אחרא.
ג תא חזי בכל אתר כל אינון פלחי שמשא אקרון עובדין לבעל, ואינון דפלחין לסיהרא איקרון עובדי אשרה, ועל דא לבעל ולאשרה, ואשרה אתקרי על שום בעלה אש"ר. אי הכי אמאי אתעבר שמא דא, אלא אשרה על שום דכתיב (בראשית ל יג) באשרי כי אשרוני בנות, והוא (ד"א הא) דלא אשרוה שאר עמין, וקיימא אחרא תחותה, ולא עוד אלא דכתיב (איכה א ח) כל מכבדיה הזילוה, ובגין כך (נ"א אתעביד) אתעבר שמא דא בגין דלא יתתקפון אינון דעבדי שאר עמין עעכו"ם, וקרינן מזבח דאיהו מאדמה, דכתיב (שמות כ כב) ואם מזבח אדמה וגו', בגיני כך עפר מן האדמה.
ד ויפח באפיו נשמת חיים (מלה אתכליל, אבל ויפח באפיו) אתכליל נשמת חיים בההוא עפר, כנוקבא דמתעברא מן דכורא, דהא מתחברן ואתמליא האי עפר מכלא, ומאי איהו רוחין ונשמתין, ויהי האדם לנפש חיה, השתא אתתקן ואתקיים אדם לאתקנא, ולמיזן לנפש חיה:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0