Chapter 99: Zohar I:57b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר וגו' אמר רבי אלעזר, תא חזי כד ברא קב"ה עלמא, עבד להאי עלמא לאשתמשא כגוונא דלעילא וכד בני עלמא אינון זכאין דאזלי בארח מישר, קב"ה אתער רוחא דחיי דלעילא, עד דמטו אינון חיין לאתר דיעקב שריא ביה,
ב ומתמן נגדי אינון חיין, עד דאתמשיך ההוא רוחא להאי עולם דדוד מלכא שריא ביה, ומתמן נגדי ברכאן לכלהו אינון תתאי וההוא רוחא עלאה אתנגיד ואתמשיך לתתא, ויכלין לאתקיימא בעלמא,
ג ובגיני כך לעולם חסדו, דא הוא עולם דדוד מלכא, ובגין כך כתיב לעלם בלא וא"ו, דהא כד (איהו) ההוא רוחא אתנגיד לההוא עולם, מתמן נפקי ברכאן וחיין לכלא לאתקיימא. השתא דחבו בני נשא אסתלק כלא, בגין דלא ימטי ההוא רוחא דחיי להאי עולם לאתהנאה מניה תתאי ולאתקיימא ביה, בשגם הוא בשר, בגין דלא יתרק האי רוחא להאי עולם מאי טעמא, דלא לאסגאה נחש תתאה דדרגין דיתתקף ביה, (ד"א ל"ג ובעינן) רוחא דקודשא דלא יתערב ברוחא מסאבא,
ד בשגם הוא בשר, דא נחש קדמאה דיתברך, בגין כך הוא בשר, כמה דאת אמר (בראשית ו יג) קץ כל בשר בא לפני, ואמר רבי שמעון דא מלאך המות, והיו ימיו מאה ועשרים שנה, אוריכו דקוסטירא דקיטרא:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0