Zohar III:180b

Chapter 4: Zohar III:180b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה (במדבר יט ב) האי פרה לדכיותא קא אתייא, לדכאה למסאבי. פרה דקבילת מן שמאלא. ומאן הוא לשמאלא? שור - כמה דאת אמר ופני שור מהשמאל (יחזקאל א י). אדומה - סומקא כוורדא דכתיב כשושנה בין החוחים (שיר ב ב). אדומה - גזרת דינא.
ב תמימה - מאי תמימה? כמה דתנינן שור תם ושור מועד. שור תם - דינא רפייא. שור מועד - דינא קשיא. אוף הכא תמימה - דינא רפייא, גבורה תתאה, דא היא תמימה. גבורה עלאה - דא היא דינא קשיא והיא יד החזקה תקיפא.
ג אשר אין בה מום - כמה דאת אמר כלך יפה רעיתי ומום אין בך (שיר ד ז). אשר לא עלה עליה עול - על כתיב, כמה דאת אמר ונאם הגבר הוקם על (ש"ב כג א). מאי טעמא? בגין דהיא שלומי אמוני ישראל. ועליה לאו היא אלא עמה. אשר לא עלה עליה על - היינו דכתיב בתולת ישראל, בתולה ואיש לא ידעה:
ד ונתתם אותה אל אלעזר (במדבר יט ג). מצוותה בסגן ואוקמוה. מאי טעמא ליה ולא לאהרן? אלא אהרן שושבינא דמטרוניתא! ועוד - דאהרן לא אתי מסטרא ד'טהור' אלא מסטרא ד'קדוש', ובגין דדא אתייא לטהרה - לא אתייהיב ליה.
ה כל מלה דהאי פרה היא בשבע - ז' כבוסים וכו', והא אתמר. מאי טעמא? בגין דהיא שבע שני שמטה ו'בת שבע' אתקרי, ועל דא כל עובדוי בשבע. תא חזי כל מאי דאתעביד מהאי פרה - בגין לדכאה ולא לקדשא. ואע"ג דאתייהיב לסגן - הוא לא שחיט ולא שריף, בגין דלא ישתכח דינא בסטרוי. וכל שכן אהרן דאיהו בדרגא שלים יתר דלא בעי לאשתכחא תמן ולאזדמנא תמן.
ו האי פרה כיון דאתעביד אפר - בעי למשדי ביה עץ ארז ואזוב ושני תולעת, והא אלין אתמרו. ואסף איש טהור (במדבר יט ט) - ולא קדוש. והניח מחוץ למחנה במקום טהור - דהא 'טהור' לא אקרי אלא מן סטרא דמסאב בקדמיתא.
ז רזא דכלא - האי דכתיב למי נדה חטאת היא! בגין דכל דינין תתאין וכל אינון דאתו מסטרא דמסאבא - כד איהי ינקא מסטרא אחרא ויתיבת בדינא (כמה דאת אמר מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב (ישעיהו לד ו)) - כדין כלהו מתערי ומסתלקי ושראן בעלמא. כיון דעבדי האי עובדא דלתתא, וכל האי דינא באתר דא דהאי פרה, ורמאן עלה עץ ארז ואזוב וגו' כדין אתחלש חילא דלהון! ובכל אתר דשראן - אתברו ואתחלשו וערקין מניה, דהאי חילא דלהון אתחזי כגוונא דא לגבייהו! כדין לא שראן בבר נש ואתדכי.
ח ועל דא אתקרי מי נדה - מייא לדכאה כד עלמא שארי בדינא וסטרא מסאבא אתפשט בעלמא. הכא אתכלילן כל זינין מסאבי וכל זיני דכיו, ובגין כך 'טומאה וטהרה' כללא עלאה דאורייתא, ואוקמוה חברייא. אמר ר' שמעון: "אלעזר! עבדת דלא יימרון חברייא מלה אבתרך!"
ט פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום וגו' (במדבר יט ב) - אסור לחרוש בשבת חרישה דשור דאתמר עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים (תהלים קכט ג). ושכינתא תתאה איהי פרה אדומה - מסטרא דגבורה. תמימה - מסטרא דחסד דאיהו דרגא דאברהם דאתמר ביה התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז א). אשר אין בה מום - מסטרא דעמודא דאמצעיתא. אשר לא עלה עליה עול - מסטרא דשכינתא עלאה דאיהו חירו. באתר דאיהי שלטא - והזר הקרב... - לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה, לא שטן ולא משחית ולא מלאך המות דאינון מסטרא דגיהנם. עד כאן רעיא מהימנא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0