Chapter 25: Zohar III:94b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א א"ר אלעזר סעודתא תליתאה דשבת כד אערע ביה אושפיזא - שבקין ליה או לא שבקין ליה? אי לא שבקין ליה - אשתכח אושפיזא דחייא מפתורא דמלכא. אי שבקין ליה - אשתכח פגימו בסעודתא דמלכא?
ב אמר ליה ר' שמעון אבוי: למלכא דאיערע ביה אושפיזא ונטל מיכלא מקמיה וסלקא לאושפיזיה. אשתכח אע"ג דמלכא לא אכל עמיה - ממיכלא דמלכא קא אכיל, ומלכא יהיב ליה למיכל! וכל דא בגין דהוא אושפיזיה דמלכא. ובבי רב המנונא סבא לא חיישו לאושפיזא בשעתא דא, ולבתר מסדרי פתורא לאושפיזא.
ג בהאי יומא מלולא אסיר. הדא הוא דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח יג). ותנן חפצך כתיב, בגין דהאי יומא כל מהימנותא אתקשר ביה.
ד אמר ליה ר' אלעזר, והיך עבידנא דלא לסלקא סעודתא דמלכא לאושפיזא?! דהא ארביסר דחל להיות בשבת - סלקא סעודתא דמלכא לפסחא אע"ג דלאו איהו אושפיזיה!
ה א"ל הכי אמינא דאי הוא אושפיזיה יכלא לסלקא ליה, ואי לאו - לא סלקא ליה. ואי נימא דארביסר דחל להיות בשבת אתדחייא סעודתא דמלכא מקמי סעודתא דפסחא - שאני פסח דסעודתא דשבת אתדחייא בכמה גוונין. חד - בגין מצות ומרורים דבעי בר נש דישתכח תאיבא. וחד - בגין פסח - והא נהמא לא אשתכח מו' שעות ולמעלה. דסדורא דפתורא בלא נהמא - לאו הוא סדורא.
ו ואי תימא בחמרא - חמרא שארי בגין דגריר לבא! אבל מיומי אשתדלנא דלא בטילנא סעודתא דשבת אפילו אינון יומי דאשתכח ביה. בהאי יומא חקל דתפוחין קדישא אתברך, ומתברכן עלאין ותתאין. והאי יומא קשורא הוא דאורייתא.
ז א"ר אבא הכי הוה עביד ר' שמעון בזמנא דאסתלק סעודתא דשבתא. מסדר פתוריה ואשתדל במעשה מרכבה, והוה אמר הא סעודתא דמלכא דייתי למיכל גבאי. בגיני כך שבת אשתכח בכלא עדיף מכל זמנין וחגין, ואקרי קדש ולא מקרא קדש.
ח א"ר יהודה כלהו מועדין מקראי קדש קרינן בהו, אבל נפקי ראש השנה ויומא דכפורא דלא אשתכח בהו חדוותא, דהא אינון דינא הוו. אבל אלין תלתא - זמינין מקדש לחדוותא לכלא לאשתעשעא בהו בקב"ה. הדא הוא דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם (דברים יב יב), וכתיב ושמחת לפני ה' אלהיך (דברים כז ז). בהאי יומא דשבתא אתנשי כל צערא וכל רוגזא וכל דוחקא מכל עלמא, בגין דאיהו יומא דהילולא דמלכא, דנשמתין אתוספן כגוונא דעלמא דאתי.
ט א"ר יצחק לרבי יהודה כתיב זכור את יום השבת לקדשו ותנינן זכרהו על היין. אמאי על היין? א"ל בגין דיין חדוותא דאורייתא, ויינא דאורייתא חדוותא הוא דכלא. והאי יין חדי למלכא, והאי יין מעטרא למלכא בעיטרוי. הדא הוא דכתיב צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו (שיר ג יא). ותנינן בכלא בעייא לאחזאה בר נש עובדא, דלא אשתכח קדושה אלא ביין כמה דאת אמר כי טובים דודיך מיין - מיין אינון טבאן, נזכירה דודיך מיין. ועל דא קדושה דשבת ביין והא אוקמוה והא אתמר:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0