Zohar III:135a

Chapter 24: Zohar III:135a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א השתא אתתקנו ואתכוונו דעתא למתקן תקונוי דזעיר אנפין! היך יתתקן והיך יתלבש בתקונוי מתקוני עתיק יומין קדישא דקדישין טמירא דטמירין טמירא מכלא! דהשתא חובתא עלייכו למגזר דינא קושטאה יאה ושפירא, ולאתקנא כל תקונין על בורייה!
ב תקוני דזעיר אנפין - מתקוני דאריך אפין אתתקנו. ואתפשטו תקונוי מכאן ומכאן כחיזו בר נש. ומשלפא ביה רוחא דטמירא דכל טמירין בגין למיתב על כורסייא דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א כו). כמראה אדם - דכליל כל דיוקנין. כמראה אדם - דכליל כל שמהן. כמראה אדם - דביה סתימין כל עלמין עלאין ותתאין. כמראה אדם - דכליל כל רזין דאתמרו ואתתקנו עד דלא אברי עלמא ואף על גב דלא אתקיימו.
ג תאנא בצניעותא דספרא: עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי - באני מלכין, כנס מלכין, ומשער מלכין. ולא הוו מתקיימי עד דדחי לון ואצנע לון לבתר זמנא. הדא הוא דכתיב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום (בראשית לו לא). בארץ אדום - באתר דכל דינין מתקיימין תמן. וכולהו לא אתקיימו
ד עד דרישא חוורא עתיקא דעתיקין אתתקן. כד אתתקן - תקין כל תקונין דלתתא. תקין כל תקונין דעלאין ותתאין. מכאן אוליפנא כל רישא דעמא דלא אתתקן הוא בקדמיתא - לית עמא מתתקנא. ואי איהו מתתקן - כלהו מתתקנן. ואי איהו לא מתתקן בקדמיתא - לא יכלין עמא לאתתקנא.
ה מנלן? מעתיק יומין. דעד לא אתתקן הוא בתקונוי - לא אתתקנו כל אינון דבעו לאתתקנא, וכלהו עלמין אתחרבו. הדא הוא דכתיב וימלוך באדום בלע בן בעור (בראשית לו לב). וימלוך באדום - רזא חדא הוא; אתר דכל דינין מתקטרין תמן ותליין מתמן.
ו בלע בן בעור - תאנא: הוא גזרת דינא תקיפא דתקיפין, דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי דיבבא ויללה. ושם עירו דנהבה. מאי דנהבה? כלומר דין הבה, כמה דאת אמר לעלוקה שתי בנות הב הב (משלי ל טו).
ז כיון דסליק לאתישבא ביה - לא קאים ולא הוה יכיל למיקם, וכלהו עלמין אתחרבו. מאי טעמא? משום דאדם לא אתתקן. דתקונא דאדם בדיוקניה כליל כלא. ויכיל כלא לאתישבא ביה.
ח ובגין דתקונא דא דאדם לא אשתכח - לא יכילו למיקם ולאתישבא, ואתבטלו. ואתבטלו סלקא דעתך!? והא כלהו באדם אתכלילן!? אלא אתבטלו ואסתלקו מההוא תקונא עד דייתי תקונא דאדם. וכד אתא האי דיוקנא - אתגלפו כלהו ואתחזרו לקיומא אחרא; מנהון אתבסמו, ומנהון לא אתבסמו כלל.
ט ואי תימא והא כתיב וימת! וימת - דאתבטלו לגמרי!? לאו הכי! אלא כל מאן דנחית מדרגא קדמאה דהוה ביה קארי ביה "מיתה", כמה דאת אמר וימת מלך מצרים - דנחת מדרגא קדמאה דהוה קם ביה. וכיון דאתתקן אדם - אתקרון בשמהן אחרנין, ואתבסמו בקיומא ביה, וקיימין בדוכתייהו.
י וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין - בר ההוא דכתיב ביה ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב (בראשית לו לט). מאי טעמא? משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין משום דהוה דכר ונוקבא - כהאי תמרא דלא סלקא אלא דכר ונוקבא. ובגין כך השתא דאשתכחו דכר ונוקבא - לא כתיב בהו 'מיתה' כאחרנין ואתקיימו. אבל לא אתישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם. וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם - אתחזרו ואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0