Chapter 47: Zohar III:143a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ותאנא בצניעותא דספרא: בעא עתיקא קדישא למחזי אי אתבסמו דינין ואתדבקו תרין אלין דא דא. ונפק מסטרא דנוקבא דינא תקיפא דכתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי וגו' (בראשית ד א) - ולא הוה יכיל עלמא למסבל משום דלא אתבסמת, וחויא תקיפא אטיל בה זוהמא דדינא קשיא. ובגין כך לא הוה יכיל לאתבסמא. וכד נפיק דא קין מסטרא דנוקבא - נפק תקיף קשיא, תקיף בדינוי, קשיא בדינוי. כיון דנפק - אתחלשת ואתבסמת. בתר דא אפיקת אחרא בסימא יתיר. וסליק קדמאה דהוה תקיפא קשיא, וכל דינין לא אתערבו קמיה.
ב תא חזי מה כתיב? ויהי בהיותם בשדה (בראשית ד ח) - בשדה דאשתמודע לעילא! בשדה דאקרי שדה דתפוחים! ונצח האי דינא לאחוהי משום דהוה קשיא מניה, ואכפייה ואטמריה תחותיה. עד דאתער בהאי קב"ה ואעבריה מקמיה. ושקעיה בנוקבא דתהומא רבא. וכליל לאחוי בשקועא דימא רבא דמבסם דמעין עלאין. ומנהון נחתין נשמתין לעלמא, אינש לפום אורחוי.
ג ואע"ג דטמירין אינון - מתפשטין דא בדא ואתעבידו גופא חד. ומהאי גופא נחתין נשמתהון דרשיעייא חייביא תקיפי רוחא. מתרוויהון כחדא סלקא דעתך?! אלא דא לסטרוי ודא לסטרוי. זכאין אינון צדיקייא דמשלפי נשמתהון מהאי גופא קדישא דאקרי 'אדם' דכליל כלא; אתר דעטרין וכתרין קדישין מתחבראן תמן כצרורא דאתכלא.
ד זכאין אתון חברייא דכל הני מלין קדישין דאתמרו ברוח קדישא עלאה - רוח דכל קדישין עלאין אתכללן ביה - אתגליין לכו! מלין דעלאין ותתאין צייתין להו! זכאין אתון מאריהון דמארין, מחצדי חקלא, דמלין אלין תנדעון ותסתכלון בהו! ותנדעון למאריכון אנפין באנפין עינא בעינא. ובהני מלין תזכון לעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'. ה' - עתיק יומין, הוא האלהים. וכלא הוא חד. בריך שמיה לעלם ולעלמי עלמיא!
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0