Chapter 17: Zohar I:10a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח רבי אלעזר ואמר (שיר ג ו) מי זאת עולה מן המדבר וגו'. מי זאת - כלילא דתרין קדישין דתרין עלמין, בחבורא חדא וקשורא חדא. עולה - ממש למהוי קדש קדשין; דהא קדש קדשין - מי, ואתחברא בזא"ת, בגין למהוי עולה דאיהי קדש קדשין. מן המדבר - דהא מן המדבר ירתא למהוי כלה ולמיעל לחופה.
ב תו מן המדבר איהי עולה, כמה דאת אמר (שם ד ג) ומדברך נאוה - בההוא מדבר דלחישו בשפוון איהי עולה. ותנינן מאי דכתיב האלהי"ם האדירים האלה אלה הם האלהי"ם המכים את מצרים בכל מכה במדבר (שמואל א ד ח) - וכי כל דעבד לון קב"ה במדבר הוה? והא בישובא הוה!? אלא במדבר - בדבורא. כמה דאת אמר (שיר ד ג) ומדברך נאוה, וכתיב (תהלים עה ז) ממדבר הרים. אוף הכי עולה מן המדבר - מן המדבר ודאי - בההיא מלה דפומא איהי סלקת ועאלת בין גדפי דאימא. ולבתר בדבורא נחתא ושריא על רישייהו דעמא קדישא.
ג היך סלקא בדבורא? דהא בשירותא כד בר נש קאים בצפרא - אית ליה לברכא למאריה. בשעתא דפקח עינוי היך מברך? הכי הוו עבדי חסידי קדמאי, נטלא דמייא הוו יהבי קמייהו, ובזמנא דמתערי בליליא אסחן ידייהו, וקיימי ולעאן באורייתא, ומברכי על קריאתה. וכד תרנגולא קרי - כדין פלגות ליליא ממש, וכדין קב"ה אשתכח עם צדיקיא בגנתא דעדן, ואסיר לברכא בידין מסואבות ומזוהמות. וכן כל שעתא.
ד בגין דבשעתא דבר נש נאים - רוחיה פרחא מניה, ובשעתא דרוחיה פרחא מניה רוחא מסאבא זמין ושריא על ידוי ומסאב לון, ואסיר לברכא בהו בלא נטילה. ואי תימא אי הכי הא ביממא דלא נאים ולא פרח רוחיה מניה ולא שריא עליה רוחא מסאבא, וכד עאל לבית הכסא לא יברך ולא יקרא בתורה אפילו מלה חדא עד דיסחי ידוי? ואי תימא בגין דמלוכלכים אינון - לאו הכי הוא! במה אתלכלכו?!
ה אלא ווי לבני עלמא דלא משגיחין ולא ידעין ביקרא דמאריהון, ולא ידעי על מה קיימא עלמא. רוחא חדא אית בכל בית הכסא דעלמא, דשריא תמן ואתהני מההוא לכלוכא וטנופא, ומיד שרי על אינון אצבען דידוי דבר נש.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0