Zohar I:12a

Chapter 24: Zohar I:12a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א פקודא רביעאה, למנדע דה' הוא האלהים, כמה דאת אמר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהי"ם (דברים ד לט), ולאתכללא שמא דאלהי"ם בשמא דה', למנדע דאינון חד ולית בהו פרודא.
ב והיינו רזא דכתיב יהי מארת ברקיע השמים להאיר על הארץ - למהוי תרין שמהן חד בלא פרודא כלל, לאתכללא מארת חסר בשמא דשמים דאינון חד ולית בהו פרודא. נהורא אוכמא בנהורא חוורא לית בהו פרודא וכלא חד. ודא הוא עננא חוורא דיממא ועננא דאשתא בליליא, מדת יום ומדת לילה, ולאתתקנא דא בדא לאנהרא, כמה דאתמר להאיר על הארץ.
ג ודא חובא דההוא נחש קדמאה - חבר לתתא ואתפרש לעילא. ובגין כך גרם מה דגרם לעלמא בגין דאצטריך לאפרשא לתתא ולחברא לעילא, ונהורא אוכמא אצטריך לאתאחדא לעילא בחבורא חדא, ולאתאחדא לבתר באוכלוסהא ביחודהא, ולאפרשא לה מסטרא בישא.
ד ועם כל דא אצטריך למנדע דאלהי"ם ה' כלא חד בלא פרודא, ה' הוא האלהי"ם. וכד ינדע בר נש דכלא חד ולא ישוי פרודא - אפילו ההוא סטרא אחרא יסתלק מעל עלמא ולא אתמשך לתתא.
ה והיינו רזא דכתיב והיו למאורות. הא קליפה בתר מוחא סלקא; מוחא - אור, סטרא אחרא - מות; אור בחבור דאתוון, מות בפרודא. וכד האי אור אסתלק מתמן, מתחברא באתוון מות דפרודא.
ו מאלין אתוון שריאת חוה, וגרמת בישא על עלמא, כמה דכתיב ותרא האשה כי טוב (בראשית ג ה) - אהדרת אתוון למפרע, אשתאר מ"ו, ואינון אזלו ונטלו אות תי"ו בהדייהו, וגרמת מותא על עלמא, כמה דכתיב ותרא.
ז אמר רבי אלעזר, אבא הא אוליפנא, מ"ם - אשתארת יחידאה, וא"ו - דאיהו חיין תדיר. אתהפכת ואזלת ונטלת תי"ו, דכתיב ותקח...ותתן, ואשתלים תיבה דא ואתחברו אתוון. אמר ליה "בריך אנת ברי והא אוקימנא מלה דא".

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0