Chapter 16: Zohar III:84b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי יוסי פתח קרא אבתריה ואמר לא תעשו עול במשפט וגו' (ויקרא יט טו) (ויקרא יט לה). לא תעשו עול במשפט - כמשמעו, אבל הא אתמר דפרשתא דא מלין עלאין ויקירין אית בה בפקודי אורייתא. האי קרא מסופיה קא משמע דכתיב בצדק תשפוט עמיתך. תא חזי תרי דרגין אינון הכא - משפט וצדק. מה בין האי להאי? אלא חד רחמי וחד דינא; ודא אתבסם בדא.
ב כד אתער צדק - דאין דינא לכלא כחדא, דלית ביה רחמי ולאו וותרנותא. כד אתער משפט - אית ביה רחמי. יכול יהא כלא במשפט? אתא קרא ואמר בצדק תשפוט עמיתך! מאי טעמא? בגין ד'צדק' לאו דאין לדא ושביק לדא, אלא כלהו כחדא בשקולא חדא. כגוונא דא לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול (ויקרא יט לה) - אלא בשקולא חדא בצדק! יכול יהא כלא דינא בצדק בלחודוי? אתא קרא ואמר תשפוט - דבעי לחברא להו כחדא, דלא ישתכח דא בלא דא. והאי שלימו דדינא.
ג וכל כך למה? בגין דקב"ה שכיח תמן ובגיני כך בעי לאשלמא דינא; כגוונא דאיהו עביד לתתא - כגוונא דיליה ממש עביד לעילא. ותא חזי קב"ה שוי כורסייא דדינא בשעתא דדייני יתבין. הדא הוא דכתיב כונן למשפט כסאו (תהלים ט ח). ומתמן אתתקן כורסיה דקב"ה. ומאן איהו כורסיה? אלין אינון צדק ומשפט. הדא הוא דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך (תהלים פט טו). ומאן דדאין דינא בעי למיתב בכורסיה דמלכא. ואי פגים חד מנייהו - כאלו פגים לכורסיה דמלכא, וכדין קב"ה אסתלק מבינייהו דדייני ולא קאים בדינייהו. ומאי אמר? עתה אקום יאמר ה' וגו' (ישעיהו לג י). ורוחא דקודשא אמר רומה על השמים אלהים (תהלים נז ו):
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0