Chapter 21: Zohar I:84a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי אלעזר אערע בבי אושפיזא בלוד, והוה עמיה רבי חזקיה, קם בליליא למלעי באורייתא, קם רבי חזקיה גביה, א"ל רבי אלעזר, בקיסטרא דקוסטא חברייא שכיחי,.
ב פתח רבי אלעזר ואמר, (שיר ב ג) כתפוח בעצי היער וגו'. כתפוח דא קב"ה דאיהו חמיד ומתעטר בגוונוי מכל שאר אילנין דלא אית דדמי ליה, רשים איהו מכלא, רשים הוא דלית אחרא כוותיה,
ג בגיני כך בצלו חמדתי. בצלו ולא בצלא אחרא בצלו ולא בצלא דשאר ממנן חמדתי, אימתי, מן יומא דהוה אברהם בעלמא, דאיהו חמיד ורחים ליה לקב"ה באהבה, כמה דאת אמר (ישעיה מא ח) אברהם אוהבי, ופריו מתוק לחכי, דא הוא יצחק דאיהו איבא קדישא.
ד דבר אחר, בצלו חמדתי וישבתי, דא יעקב, ופריו מתוק לחכי, דא יוסף הצדיק דעבד פירין קדישין בעלמא, ועל דא כתיב (בראשית לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף דכל אינון תולדות דיעקב (יוסף איהו דעביד תולדות), (נ"א ביוסף הצדיק קיימי, דעביד תולדות כעין כלהו) (ד"א, ל"ג שבטים), ובגין כך אקרון ישראל על שמא דאפרים, דכתיב (ירמיה לא כ) הבן יקיר לי אפרים וגו'.
ה דבר אחר, כתפוח בעצי היער, דא אברהם דדמי ליה לתפוח דסליק ריחין ואתרשים במהימנותא שלימתא על כל בני דריה ואתרשים חד לעילא ואתרשים חד לתתא, דכתיב אחד היה אברהם,
ו מאי טעמא הוה אחד, דלא הוה אחרא בעלמא די סליק למהימנותא דקב"ה בר איהו, א"ל רבי חזקיה, והא כתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן, א"ל עד כען אינון לא הוו בדרגין עלאין דאתעטר בהו אברהם,
ז לבתר א"ל, תו שמענא דלא אקרי אברהם אחד עד דאסתלק ביצחק ויעקב, כיון דאסתלק ביצחק ויעקב (נ"א והא) והוו כלהו תלתהון אבהן דעלמא כדין אקרי אברהם אחד, וכדין הוה תפוח בעלמא, רשים מכל בני עלמא, א"ל שפיר קא אמרת.
ח דבר אחר, כתפוח בעצי היער דא קב"ה כן דודי דא קב"ה, בצלו דא קב"ה חמדתי וישבתי, ביומא דאתגלי קב"ה על טורא דסיני וקבילו ישראל אורייתא, ואמרו (שמות כד ז) נעשה ונשמע.
ט ופריו מתוק לחכי, אלין מלין דאורייתא דכתיב בהו (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים. דבר אחר, ופריו מתוק לחכי, אלין נשמתהון דצדיקיא, דכלהו איבא דעובדוי דקב"ה, וקיימי עמיה לעילא,
י תא חזי כל נשמתין דעלמא דאינון איבא דעובדוי דקב"ה, כלהו חד ברזא חד וכד נחתי לעלמא כלהו מתפרשין בגוונין דכר ונוקבא ואינון דכר ונוקבא מחוברין כחדא.
יא ותא חזי תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא עביד נפש, ותיאובתא דדכורא לגבי נוקבא עביד נפש. ורעותא דתיאובתא דדכורא לגבי נוקבא, ואתדבקותא דיליה בה אפיק נפש, וכליל תיאובתא (נ"א תיאובתיה) דנוקבא ונטיל לה, ואתכליל תיאובתא תתאה בתיאובתא דלעילא, ואתעבידו רעותא חדא בלא פרודא,
יב וכדין (נטיל) כליל כלא נוקבא ואתעברת מן דכורא, ותיאובתין דתרוויהו מתדבקן כחדא, ועל דא כלא כליל דא בדא. וכד נשמתין נפקין דכר ונוקבא כחדא נפקין,
יג לבתר כיון דנחתי, מתפרשן דא לסטרא דא ודא לסטרא דא, וקב"ה מזווג לון לבתר, ולא אתייהיב זווגא לאחרא אלא לקב"ה בלחודוי, דאיהו ידע זווגא דלהון, לחברא לון כדקא יאות,
יד זכאה הוא בר נש דזכי בעובדוי ואזיל באורח קשוט, בגין דאתחבר נפש בנפש כמה דהוו מעקרא, דהא אי זכי בעובדוי, דא הוא בר נש שלים כדקא יאות, ובגין כך כתיב ופריו מתוק לחכי, דהוא בתקונא מברך, לאתברכא מניה עלמא, בגין דכלא בעובדין דבר נש תליא אי זכי אי לא זכי.
טו א"ר חזקיה, הכי שמענא דכתיב (הושע יד ט) ממני פריך נמצא, קב"ה אמר לה לכנסת ישראל, ממני ודאי פריך נמצא, פריי נמצא לא כתיב אלא פריך, ההוא תיאובתא דנוקבא דעביד נפש, ואתכליל בתוקפא דדכורא, ואתכליל נפש בנפש ואתעבידו חד, כליל דא בדא כדאמרן, לבתר אשתכחו תרווייהו בעלמא, ודא בחילא דדכורא אשתכח איבא דנוקבא,
טז דבר אחר, בתיאובתא דנוקבא אשתכח איבא דדכורא, דאי לאו תיאובתא דנוקבא לגבי דכורא, לא אתעבידו פירין לעלמין, הה"ד ממני פריך נמצא:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0