Zohar I:87a

Chapter 25: Zohar I:87a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם וגו' - רבי יהודה פתח, (שיר ז יא) אני לדודי ועלי תשוקתו, הא אוקמוה, אבל באתערותא דלתתא אשתכח אתערותא לעילא, דהא לא אתער לעילא עד דאתער לתתא, וברכאן דלעילא לא משתכחי אלא במה דאית ביה ממשא, ולאו איהו ריקניא.
ב מנלן מאשת עובדיהו, דאמר לה אלישע (מ"ב ד ב) הגידי לי מה יש לך בבית, דהא ברכאן דלעילא לא שריין על פתורא ריקניא, ולא באתר ריקניא, מה כתיב, ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן, מאי אסוך, אלא א"ל שיעורא דהאי משחא לאו איהו אלא כדי משיחת אצבעא זעירא,
ג אמר לה נחמתני, דהא לא ידענא היאך ישרון ברכאן דלעילא בדוכתא ריקניא, אבל השתא דאית לך שמן, דא הוא אתר לאשתכחא ביה ברכאן. מנלן, דכתיב (תהלים קלג ב) כשמן הטוב וגו', וסיפיה מה כתיב, (שם) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם, ובאתרא דא שראן ברכאן, (ואתמר)
ד ואי תימא (שם) כטל חרמון שיורד על הררי ציון, ולא כתיב שמן אלא טל, אלא איהו שמן ואיהו טל, ההוא טל הוא איהו דאטיל קב"ה ממשחא עלאה. דההוא שמן נפק לסטרא דימינא,
ה ותרין אינון יין ושמן ואזלי לתרין סטרין, יין לסטר שמאלא, שמן לסטר ימינא, ומסטרא דימינא נפקי ברכאן לעלמא, ומתמן אתמשח מלכותא קדישא, ובגין דשמן הוה אתתקן לתתא בקדמיתא, שמן אזדמן לעילא אריקו דברכאן.
ו תא חזי מאתערותאדהאי שמן דלעילא, קאים לארקא על דוד ושלמה, לאתברכא (על) בנוי, מנא לן, דכתיב ויעמוד השמן, כתיב הכא ויעמוד, וכתיב התם (ישעיה יא י) שורש ישי אשר עומד לנס עמים.
ז תא חזי משלחן דלחם הפנים, דברכאן נפקין מתמן ומזונא לעלמא, לא בעי לאשתכחא ריקניא אפילו רגעא חדא, בגין דלא יסתלקון ברכאן מתמן, אוף הכי לא מברכין על שלחן ריקניא, דהא ברכאן דלעילא לא שריין על שלחן ריקניא.
ח תא חזי מה כתיב, אני לדודי ועלי תשוקתו, אני לדודי בקדמיתא ולבתר ועלי תשוקתו אני לדודי לאתקנא ליה דוכתא בקדמיתא, ולבתר ועלי תשוקתו,
ט דבר אחר, אני לדודי, דהא תנינן שכינתא לא אשתכחת עמהון דחייביא, כיון דאתי בר נש לאתדכאה ולמקרב גביה דקב"ה, כדין שכינתא שריא עליה, הה"ד אני לדודי בקדמיתא, ועלי תשוקתו לבתר, אתי בר נש לאתדכאה מדכאין ליה.
י תא חזי אחר הדברים האלה, דרדף אברהם בתר אלין מלכין, וקטיל לון קב"ה, הוה אברהם תוהא, אמר דילמא ח"ו גרענא ההוא אגרא דהוינא אהדר בני נשא לגבי קב"ה, ואחידנא בהו לקרבא לון לגביה, והשתא אתקטילו בני נשא על ידי, מיד א"ל קב"ה אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה וגו', אגרא קבילת עלייהו, דהא כלהו לא יזכון לעלמין.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0