Zohar I:89b

Chapter 31: Zohar I:89b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א תא חזי עד לא אתגזר אברהם הוה ממליל עמיה מגו מחזה בלחודוי כמה דאתמר, דכתיב היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו', במחזה, בההוא חיזו דרגא דכל דיוקנין אתחזיין ביה כמה דאתמר, והאי מחזה איהו רזא דברית,
ב ואי תימא דבגין כך אקרי מחזה בגין דאיהו דרגא חיזו דכל דיוקנין אתחזיין ביה (וכדין אקרי מחזה), הא אמרת בקדמיתא, דעד לא אתגזר אברהם לא הוה ממליל עמיה בר האי דרגא דלא שראן עלוי דרגין אחרנין, והשתא אמרת במחזה חיזו דכל דרגין עלאין (איהו), והא עד לא אתגזר כתיב היה דבר ה' אל אברם במחזה,
ג אלא האי דרגא חיזו דכל דרגין עלאין איהו, ובחיזו דדרגין עלאין אתתקן, ואף על גב דבההוא זמנא אברהם לא הוה גזיר, האי דרגא בחיזו דדרגין עלאין איהו, ובכל אינון גוונין איהו קאים, וחיזו דאינון גוונין קיימי תחותיה, חד מימינא גוון חוור, וחד משמאלא גוון סומק, חד דכליל מכל גוונין, ואיהו חיזו דכל גוונין עלאין דקיימי עליה, ועל דא בהאי חיזו קאים עליה דאברהם ומליל עמיה, ואף על גב דלא אתגזר, כיון דאתגזר, מה כתיב וירא ה' אל אברם.
ד תא חזי מחזה שדי (אמר) כתיב בבלעם, ובאברהם כתיב מחזה סתם, מה בין האי להאי, אלא מחזה שדי אלין דלתתא (דנפקו) מניה, ואינון חיזו דיליה מחזה סתם, מחזה דא הוא ה', (דכל חיזו) דכל דיוקנין עלאין אתחזיין ביה, ובגין כך כתיב באברהם מחזה סתם, ובבלעם מחזה שדי,
ה ועל דא עד לא אתגזר אברהם, הוה ליה האי דרגא כדאמרן, כיון דאתגזר, מיד וירא אליו ה' וגו', אתחזון כלהו (שאר) דרגין על האי דרגא, והאי דרגא מליל עמיה כדקא חזי בשלימו ואברהם אתקטר מדרגא לדרגא, ועאל בברית קיימא קדישא דקא חזי בשלימו.
ו תא חזי כיון דאתגזר אברהם נפק מערלה, ועאל בקיימא קדישא, ואתעטר בעטרא קדישא, ועאל בקיומא דעלמא קאים עליה, וכדין אתקיים עלמא בגיניה, בגין דכתיב (ירמיה לג כד) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, וכתיב (בראשית ב ד) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, בה"א בראם, באברה"ם, וכלא ברזא חדא קאים. ובשעתא דקב"ה אחמי ליה לאדם כל אינון דרין דעלמא, וחמא לון כל חד וחד כל דרא ודרא כלהו קיימי בגנתא דעדן, בההוא דיוקנא דזמינין לקיימא בהאי עלמא,
ז ותא חזי הא אתמר, כיון דחמא ליה לדוד דלאו ביה חיים כלל, תווה, ואיהו יהיב ליה מדיליה ע' שנין, בגין כך הוו ליה לאדם תשע מאות ותלתין שנין, ואינון שבעין אסתלקו ליה לדוד,
ח ומלה דא רזא דחכמתא איהו, דדוד לית ליה (יומין) בר שבעין שנין מאדם קדמאה וכלא רזא דחכמתא איהו, וכל מה דלתתא כלא איהו ברזא דלעילא.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0