Chapter 6: Zohar III:53b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי יהודה ורבי יצחק הוו אזלי בארחא. יתבו בההוא בי חקלא וצלו. בתר דסיימו צלותא קמו ואזלו. פתח רבי יהודה במלי דאורייתא ואמר: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (משלי ג יח). עץ חיים - דא אורייתא, דאיהי אילנא עלאה רבא ותקיף. תורה. אמאי אקרי 'תורה'? בגין דאורי וגלי במאי דהוה סתים דלא אתידע. חיים - דכל חיים דלעילא בה אתכלילו ומנה נפקין. למחזיקים בה - לאינון דאחדין בה! דמאן דאחיד באורייתא אחיד בכלא! אחיד לעילא ותתא! ותומכיה מאושר. מאן תומכיה? אלין אינון דמטילין מלאי לכיסן של תלמידי חכמים כמה דאוקמוה
ב ותומכיה - זכי לנביאי מהימני דיפקון מניה. מאושר - אל תקרי מאושר אלא מראשו - אינון תמכין לאורייתא מראשו ועד סופו. מראשו - דא רישא דכלא דאקרי ראש דכתיב מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ (משלי ח כג). ו'ראש' דא חכמה - דאיהי רישא לכל גופא, וגופא אתפשט ביה עד סיומא דשית סטרין. ותומכיה - כמה דאת אמר שוקיו עמודי שש (שיר ה טו). דאינון דמטילין מלאי לכיסן של תלמידי חכמים, אינון תמכין לאורייתא מרישא עד סיומא דגופא. וכל מהימנותא ביה תלייא ואתמך, וזכי לבנין דיתחזון לנביאי מהימני:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0