Zohar II:99a

Chapter 29: Zohar II:99a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ואל משה אמר עלה אל ה' וגו'. ואל משה אמר מאן אמר? דא שכינתא. עלה אל ה' - כמה דכתיב (שמות יט ג) ומשה עלה אל האלהי"ם וגו', (ס"א ויקרא אליו ה'), אמאי כל דא, לקיימא עמהון קיים, בגין דהא אתפרעו, מה דלא נפקו הכי ממצרים, דאתגזרו ולא אתפרעו, והכא הא אתפרעו, ועאלו בברית קיימא, דכתיב (שם טו כד) שם שם לו חק ומשפט דייקא, ושם נסהו, בהאי את קדישא דאתגלייא בהו, והכא אתקיים בהו על ידא דמשה גזירא דקיימא, דכתיב ויקח משה את הדם ויזרק על העם וגו'.
ב אמר רבי יצחק, מאי דכתיב וחצי הדם זרק על המזבח? "במזבח" לא כתיב, אלא "על המזבח" דייקא. והשתחויתם מרחק - מהו "מרחק"? כמה דאת אמר (ירמיה לא ב) מרחוק ה' נראה לי, וכתיב (שמות ב ד) ותתצב אחתו מרחק. תאני רבי אבא, דקיימא סיהרא בפגימותא, וביה שעתא זכו ישראל יתיר בחולקא קדישא, וגזרו קיימא קדישא בקודשא בריך הוא.
ג ואל משה אמר עלה אל ה' - מאי טעמא אמרה ליה שכינתא אסתליק לעילא, דהא אנא וישראל נשתתף כחדא בשלימותא על ידך, מה דלא הוה עד הכא, מה כתיב, ויקח משה חצי הדם וגו', פלג ליה לתרין, חצי הדם זרק על העם, וחצי הדם זרק על המזבח כמה דאוקימנא, וכתיב הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם. וישם באגנת - "באגנת" כתיב חסר וא"ו, כמה דכתיב (שיר ז ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג:
ד ונגש משה לבדו אל ה' זכאה חולקיה דמשה, דהוא בלחודוי זכה למה דלא זכה בר נש אחרא. ישראל זכו השתא מה דלא זכו עד ההיא שעתא. וההיא שעתא אתקיימו בקיומא עלאה קדישא, ובההיא שעתא אתבשרו למהוי בינייהו מקדשא, כמה דאת אמר (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם:
ה ויראו את אלה"י ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וגו'. רבי יהודה פתח, (שיר ז ח) זאת קומתך דמתה לתמר וגו' כמה חביבה כנסת ישראל קמי קודשא בריך הוא, דלא מתפרשא מניה, כהאי תמר דלא פריש דכר מן נוקבא לעלמין, ולא סליק דא בלא דא, כך כנסת ישראל לא מתפרשא מקודשא בריך הוא.
ו תא חזי, בשעתא דנדב ואביהוא ושבעין סבין חמו, מה כתיב בהו? ויראו את אלה"י ישראל, דאתגלי עלייהו שכינתא. רבי יהודה ורבי יוסי אמרי "את" דייקא, ודא את הוא מרחוק, את לאכללא מה די בגויה.
ז רבי יצחק אמר, והא כתיב (יחזקאל י כ) היא החיה אשר ראיתי תחת אלה"י ישראל בנהר כבר, מאן חיה דא? אמר רבי יוסי אמר רבי חייא, חיה זוטרתי. וכי אית חיה זוטרתי? אין, חיה זוטרתי וחיה עלאה, וחיה זוטרא דזוטרתי
ח ויראו את אלה"י ישראל דייקא, כמה דאמינא. ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כחיזו אבן טבא דזמין קודשא בריך הוא למבני מקדשא, דכתיב (ישעיה נד יא) ויסדתיך בספירים.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0