Chapter 20: Zohar III:130a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א "מאי דכתיב (בראשית טו ו) והאמין בה' ויחשבה לו צדקה? אי קב"ה חשבה לאברהם או אברהם לקב"ה? ואנא שמענא דקב"ה חשבה לאברהם ולא אתישבא בלבאי". אמר ליה: "הכי אוקימנא ולאו הכי הוי!" תא חזי ויחשבה - "ויחשוב לו" לא כתיב - אלא ויחשבה! אברהם ודאי חשבה לקב"ה. דתניא כתיב ויוצא אותו החוצה (בראשית טו ה) - אמר ליה קב"ה - צא מאצטגנינות שלך! לאו ההוא אורחא למנדע שמי! את חמי ואנא חמינא! אברם אינו מוליד, אברהם מוליד! מכאן ולהלאה אשתדלו בארחא אחרא. כה יהיה זרעך! מאי כ"ה? היא כתרא עשיראה קדישא דמלכא למנדע שמיה והיא כתרא דדינין מתערין מנה.
ב ותאנא כה יהיה זרעך ממש. בההיא שעתא חדי אברהם לאסתכלא ולמנדע שמיה ולאתדבקא ביה משום דאתבשר בכה. ואע"ג דדינין מתערין מנה - חשב אברהם לההוא כתרא - אע"ג דהיא דינא - כאלו היא רחמי! הדא הוא דכתיב ויחשבה. מאי ויחשבה? לההוא כתרא צדקה - רחמי! אמר רבי יצחק כה כתרא עשיראה היא ואתקרי צדק, ודינין מתערין מנה. ואברהם אע"ג דידע דדינין מתערין מנה מהאי צדק - הוא חשבה צדקה! דדינין לא מתערין מנה בגין דהוא רחמי.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0