Chapter 43: Zohar II:242a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א תא חזי, בקדמיתא במשכנא דעבד משה, איהו אתקין ליה ברזא דההוא דרגא עלאה דאיהו קיימא ביה. במקדשא דעבד שלמה, איהו תקין ליה ברזא דההוא נהר דנפיק מעדן, דאיהו שלמא דביתא ואיהו נייחא דביתא, ועל דא ברזא דמשכנא איהו קורבא דחביבותא, בדרגא (ס"א ברזא) דגופא. ההוא דרגא דמשה קיימא ביה, קורבא דחביבותא ולאו דנייחא, כד אתא שלמה ואתקין מקדשא, ההוא מקדשא אתתקן ברזא דחביבו דנייחא, ועל דא כתיב בשלמה (ד"ה א כב ט) הוא יהיה איש מנוחה,
ב ובגין כך דא אתקין בחד דרגא, ודא אתקין בחד דרגא, דיוקנא דהאי בהאי, ורזא דא (בראשית לז ב) אלה תולדות יעקב יוסף.
ג שירותא דשארי משה לאתקנא בהאי אתר דאיהו סטרא דקודשא, אוקים קימה דנקודה דקיימא באמצעיתא, דהוה חשוך ושקוע באתריה, ולא אתחזי ולא נהיר כלל, ושירותא דכלא אוקים לה להאי נקודה דאשתקעת באתרהא, ולבתר לכל אחרא, דאיהו בניינא דהאי נקודה,
ד ואי האי נקודה לא אתתקן (נ"א אתקם) בקדמיתא, כל מאן דאתפשט מינה לא יכיל לאתתקנא. וכיון דהאי נקודה אתקמת ואתנהירת, כדין כל שאר תקונא אחרא אתתקן ואתישבת בדוכתה. ועל דא ויקם משה את המשכן, (את) דא נקודה דהות חשוכא ושקיעא באתרה, ולבתר ויתן את אדניו, אינון סמכין דאינון מכאן ומכאן, (בגין דאית אדנים ואית אדנים), וכלהו הוו מאה בחושבנא, וכלהו אתפלגו לאתרייהו, דכתיב מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן.
ה ואלין אדנים הא אוקימנא, אבל לא כתיב בהו קימה, אלא ויתן, נתינה לשואה עלייהו מה דאצטריך, בגין דאית תתאין ועלאין רכיבין דא על דא, ועל דא כתיב בהו נתינה.
ו בההיא שעתא דהאי נקודה אתקמת, אשתקעת סטרא אחרא ולא אתמחת כלל, דהא לא אתמחי אלא לההוא זמנא דאתי דאתמחי מעלמא, כמה דאתמר אתקמת דא ואשתקעת דא:
ז ויתן את אדניו, כדין שארי לאתתקפא האי סטרא (ד"א רוחא) דקדושה, וכד אתייהיבו אלין סמכין, אשתקיעו כלהו דסטרא אחרא, ועאלו בנוקבא דתהומא רבא, בגין דאסתלק האי סטרא דקדושה עלאה, ואיהו חולקא לאסתלקא, וכדין האי סטרא אחרא אשתקע, ועאל בההוא נוקבא דתהומא.
ח ואלמלא דישראל חאבו (בקדמיתא), לא יכיל לשלטאה בעלמא יתיר. ולבתר אוף הכי חאבו, ואמשיכו ליה עלייהו כקדמיתא, ומההוא יומא לא הוה עיטא אלא למיהב חולקא לההוא סטרא אחרא בכלא, ברזא דקרבנין ונסכין ועלוון. תא חזי, בגין כך עולה אתוקדא כלא באשא, לאכפיא האי סטרא, ולאסתלקא סטרא דקדושה. ובגין כך כד משה אוקים לאתר דא, אשתקע אתר דא.
ט תא חזי, ויקם משה - האי סטרא דקדושה, ואשתקע סטרא אחרא מסאבא, ויתן - להאי סטרא דקדושה, ואתרפיא האי סטרא אחרא מסאבא, וישם - להאי סטרא דקדושה, ואתכפיא האי סטרא אחרא דמסאבא. ולבתר אהדר ויתן את בריחיו.
י ולבתר ויקם. מאי טעמא? בגין דיהא שירותא וסיומא בקימה. שארי בקימה וסיים בקימה, בגין דבכלא בעי קימה שירותא וסיומא. בשירותא דסטרא אחרא אתרפי, ודא איהו קימה לסטרא דקדושה, בגין לאתקיימא ולאסתלקא לעילא, למהוי אתקשרותא חדא כדקא יאות, בגין דכל זמנא דקדושה שלטא וסלקא, מסאבו שפיל ומאיך לתתא.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0