Chapter 49: Zohar II:251a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א היכלא רביעאה, היכלא דא די קודשא בריך הוא אשתמודע שולטניה בארעא בגיניה, ודא איהו היכלא דקיימא למטר ארחוי דאורייתא, דא היכלא אקרי היכלא דזכות, דביה אתדנו כל דינין דעלמא, וכל זכיין וכל חובין וכל עונשין וכל אגר טב לאינון דנטרי פקודי אורייתא.
ב היכל דא דזכות, משנייא מכל שאר היכלין, והאי היכלא כלילן ביה ארבע היכלין, משניין דא מן דא, וכלהו חד היכלא. בהיכלא דא אית רוחא חדא דאקרי זכותא"ל, והיכלא דא אקרי על שמיה זכות, והאי איהו א"ל, והכא אתדנו כל דינין דעלמא, והאי איהו רזא דכתיב (תהלים ז יב) ואל זועם בכל יום.
ג ארבע היכלין אלין דאינון בהיכלא דא, דא לגו מן דא, כלהו כלילן דא בדא, וכלהו חד היכלא, ואקרי זכותא. ארבע היכלין אלין אית להו פתחין, חד ממנא עלאה דקיימא לבר לפתחא קדמאה דהיכלא דא, סנסני"ה שמיה, ועל שמא דא אית ממנא אחרא לסטרא אחרא דשמאלא, דנטיל דינין בההוא היכלא דיליה, לאתערא למעבד בעלמא, ובגין דנטיל מניה אקרי על שמיה סנסני"ה, ואיהו שליט על ההוא אסכר"א דרביי.
ד והאי ממנא עלאה סנסני"ה, כד נטיל דינא, אכריז לאינון ממנן דקיימין על תריסר פתחין, ואינון כרוזין, דמכרזי כל אינון דינין דאתדנו מהיכלא דזכותא דא.
ה רוחא דא דנטיל כלא, דאקרי זכותא"ל דקאמרן כלא כליל ביה, מניה נפקו שבעין נהורין נציצין, וכלהו בעגולא קיימי, בגין לאחזאה דא בדא, דלא אתכסי דא מן דא. כל זכיין, וכל עונשין, וכל דינין, קמי כלהו נהורין אלין קיימין.
ו מנייהו נפקי תרין נהורין, דקיימי קמייהו תדיר, ואלין שבעין נהורין, ותרין נהורין דקיימי קמייהו, אינון לגו באמצעיתא דהיכלא, ועל רזא דהיכלא דא כתיב (שיר ז ג) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג.
ז לקבל אינון, נפקי שבעין ותרין נהורין אחרנין מסטרא דימינא, ושבעין ותרין נהורין אחרנין מסטרא דשמאלא, ואלין קדמאי אינון פנימאי לגו באמצעיתא דהיכלא, לקמי נהורין אלין עאלין כל זכוון וכל חובין לאתדכאה, כל עובדין דעלמא מאלין פנימאי נפקי. אשתכחו כל נהורין דנפקי מרוחא דא עלאה, מאתן ושית סרי נהורין, וכלהו כלילן ברוחא דא.
ח אינון תרין נהורין, דקיימי קמי אינון שבעין, אינון סהדי סהדותא תדיר, וכתבי פתקי דינא דזכו או דחובה. אלין שבעין אינון גזרי גזרין ודיינין דינין, וכל דינין דעלמא הן לטב הן לביש הכא איהו.
ט רוחא דא, דאיהו זכותא"ל כדקאמרן, ביה רשימין תלת אתוון, דמתדבקן ביה מלעילא, דאינון יה"ו, והא אוקימנא, דכד אלין אתוון מתדבקן בהאי אתר, דאתדבקותא דדכורא בנוקבא, כדין אתרשימו בהאי רוחא אינון אתוון, והכא אמר דוד (תהלים צד כב) ואלהי לצור מחסי, רזא דרוחא דא דאקרי א"ל, ורזא דאינון אתוון דרשימין ביה, דאקרון יה"ו. אלין תלת סטרין דנהורין דקאמרן,
י אינון תלת בתי דינין, דמתפלגי בדינין אחרנין במילי דעלמא בעותרא, במסכנו, במרעין, בשלימו. דאינון ארבע היכלין דאינון מתקנן לכל אינון אחרנין, תרין היכלין לאלין תרי סטרי נהורין אחרנין, וחד היכלא לכל אינון מארי דעיינין, דעבדי חושבנא מכל עובדין דעלמא, וחד היכלא לסופרין אחרנין, די תחות אלין קדמאי פנימאי. אלין ארבע היכלין כלילן בהיכלא דא דאקרי על שמא דהאי רוחא זכותא כדקאמרן.
יא בכל פתחא ופתחא דאלין היכלין, אית ממנא חד: בפתחא קדמאה אית ממנא חדא, דשמיה אקרי גזריא"ל, ההוא ממנא איהו לגלאה דינין דאתדנו ואתגזרו, לההוא ממנא קדמאה דשמיה סנסני"ה, דמניה נטיל האי ממנא אחרא, דקיימא על היכלא דסטרא אחרא, וקיימא על אסכר"א דרביי, כדקאמרן.
יב והאי ממנא גזריא"ל, נטיל מלה דבי דינא פנימאה, דכלא אתגזר תמן, וכדין אודיע מלה להאי ממנא דלבר, וכל אינון כרוזי מכרזי ואמרי בכל רקיעין, "כך וכך אתגזר מבי מלכא", עד דנטלי ההיא מלה בהיכלא דלתתא, ומתמן נפקי ומכרזי מלה, עד דאשתמע בכלהו רקיעין תתאין ונחתי ואודעי מלה לכלהו דלתתא.
יג ונטלי מלה כלהו תתאין מדרגא לדרגא, ואפילו צפרי שמיא ועופי דארעא, כלהו נטלי מלה ואודעי לה בעלמא, עד דנטלי מלה כל אינון גרדיני נימוסין, ואחזיין בחלמא לבני נשא, ואתייא ההיא מלה לזמן קריב.
יד ולזמנין דההיא מלה דאצטריכא למלכי ארעא דאינון ממנן לאתזנא, ולדברא עמא, דאודעין ההיא מלה עד רקיעא דשמשא דלתתא, וקיימא תמן עד דאינון ממנן שמשין דאתמנון על שמשא נטלי ההיא מלה, ואודעי לה לאינון ממנן עלאין די בסטרא אחרא, ואינון מודיעין ההיא מלה למלכי ארעא, דאינון בסטרא דלהון.
טו וכד הוו נביאים בהו בישראל, הוו נטלין נבואה דילהון, מתרין עמודין עלאין דאורייתא סמיך עלייהו. לבתר דאסתלקו נביאים מעלמא, ואתו מארי דמראה ומארי דחלמא, נטלי מלה מאתריה כדקאמרן. וכד מלכי הוו בינייהו דישראל, ונביאים אסתלקו, ומארי דחלמא ומראה לא אשתכחו, אודעין מלה לאינון מלכין מהאי פתחא כדקאמרן.
טז ואי תימא היך נטיל מלה מהאי אתר? תא חזי, כל דרגא ודרגא, וכל פתחא ופתחא, כלהו אית לון לבר ממנן ידיען, דאתמנון (בסטרא דילהון) בכל אינון רקיעין, עד דנחתי לתתא ברקיעין תתאין, ואודעין מלה לאינון דאצטריך, בגין דהא מאלין היכלין דאינון סטרא דקדושה ורזא דמהימנותא, אתפרשו דרגין לתתא, כלהו ברזא דמהימנותא, ונחתו דרגין על דרגין, עד דפרחין בהאי עלמא, ואתמנון ביה.
יז מנהון לנטרא בני נשא מסטרא אחרא ומנזיקי עלמא ובאינון ארחי דקא אזלי, ומנהון לסייעא לבני נשא כד אתאן לאתדכאה, ומנהון למעבד אתין ונסין בעלמא, ומנהון דקיימא לאשגחא בעובדין דבני נשא למסהד סהדותא. וכן (בגוונא דא) מתפרשין כמה דרגין לסטרייהו, וכלהו ברזא דמהימנותא עלאה בקדושה עלאה.
יח כגוונא דא בסטרא אחרא סטרא מסאבא, מתפרשין דרגין מאינון היכלין לתתא, כלהו דרגין לאבאשא ולאסטאה עלמא, מנהון קיימי לאסטאה בני נשא מארח טב לארח בישא, ומנהון קיימי לסאבא בני נשא לאינון דאתו לאסתאבא, כמה דתנינן אתא בר נש לאסתאבא, מסאבין ליה בהאי עלמא ומסאבין ליה בההוא עלמא, ואינון אקרו "צואה רותחת", כמה דאת אמר (ישעיה ל כב) צא תאמר לו, ואינון דרגין דקיימן לסאבא יתיר, ובגין כך, אלין תדיר לקבל אלין, וכלא איהו בדרגין ידיעאן כדקא חזי:
יט פתחא תניינא, בהאי פתחא אית ממנא דהריא"ל שמיה, ואיהו לסטר ימינא, והאי איהו ממנא לאעלא כל זכותין דזכו בהו בני נשא, בגין דיתדן בר נש לטב עלייהו. כד אתדן לטב ואינון זכיין קיימן סגיאן על חובי בני נשא, כדין האי ממנא פקיד על אגרא וחולקא דאינון זכיין ואגרן לטב.
כ ואפיק ההוא דינא, ומני ליה לההוא ממנא, דאקרי פדיא"ל די בהיכלא תליתאה, וכדין אמר ליה (איוב לג כד) פדעהו מרדת שחת. בגין דכד בר נש קאים בבי מרעיה, ואתפס בתפיסו דמלכא, כדין אתדן בר נש, וכל זכו וכל חובה דעבד בהאי עלמא, כלא עאל בהאי היכלא לאתדנא.
כא וכד אתדן לטב בהאי פתחא נפק דיניה לטב, לימינא דהאי ממנא דהריא"ל דקיימא ביה, ואודעיה דיניה לטב, עד דאשתזיב, ונחתא ההוא דינא בכל אינון ממנן, דרגין דאשתמודעו לטב לתתא, כלהו דרגין על דרגין, וכלא בין לטב בין לביש, מבי מלכא אתדן ההוא בר נש:
כב פתחא תליתאה, בהאי פתחא אית ממנא חד גדיא"ל שמיה, ואיהו לסטר שמאלא, והאי איהו ממנא לאעלא (ס"א לאתקלא) כל חובין וכל בישין, דבר נש אסטי אבתרייהו בהאי עלמא, ונחת לון גו מתקלא לאתקלא, באינון זכיין דעאלו בידא דההוא ממנא דקאמרן.
כג וההוא מתקלא קיימא גו פתחא רביעאה, ותמן אתקלו זכיין וחובין כחדא, מאן דנצח מנייהו הכי אית ליה ממנן בההוא סטרא. אי נצחן זכיין, כמה ממנן אית בסטרא דימינא ונטלי ההוא דינא, ומעבירין בישין ומרעין מההוא בר נש, עד דאשתזיב. אי נצחן חובין, כמה ממנן אית ליה בההוא סטרא דשמאלא, עד דנטלי מלה ההוא סטרא אחרא, וכל אינון גרדיני נימוסין, עד דאתרע מזליה, וכדין נחתא ההוא סטרא אחרא, ונטיל נשמתא. זכאה חולקיהון דצדיקייא בעלמא דין ובעלמא דאתי:
כד פתחא רביעאה, בהאי פתחא קיימא חד ממנא ואזני"ה (ס"א מאזני"ה) שמיה, והאי איהו מתקלא, דנטלא (ס"א דתקיל) זכיין וחובין, וביה אתקלו כלהו כחדא, ודא אקרי מאזני צדק, כדכתיב (ויקרא יט לו) מאזני צדק. בהאי אתקלו כלהו לאתדנא.
כה תחות האי ממנא אית תרין ממנן, חד לימינא וחד לשמאלא. חד לימינא הריא"ל שמיה, חד לשמאלא גדודיא"ל שמיה, וכד אתקלו זכיין וחובין דא אכרע לסטר ימינא, ודא אכרע לסטר שמאלא. וכלהו אתכלילו בהאי רוחא דאקרי זכותא"ל.
כו וכד אתכלילן כלהו ביה, אפיק חיותא קדישא, והאי חיוותא מלהטא, ואקרי שמיה תומיא"ל, האי חיוותא איהי חיוותא דקיימא לאשגחא בעלמא באינון עיני ה' דאזלן ושטאן בעלמא, ואינון עיני ה' כלהו נטלי אשגחותא, מאינון עובדין טבין דאתעבידו בטמירו, ולאשגחא באינון עובדין דאינון בשלימו דלבא, ואף על גב דלא אתעבידו כדקא יאות.
כז האי חיוותא איהי קיימא באשגחותא דצלותין, בגין דאינון שאלתין דשאלי בני נשא בצלותהון, כלהו קיימי בידא דהאי חיוותא, ואנח להו בהאי היכלא, וקיימין אינון שאלתין בהאי היכלא עד ארבעין יומין לאשגחא בהו.
כח דהא (לסוף ארבעין יומין) בכל ארבעין וארבעין, נפק האי חיוותא, ונטיל לכל אינון שאלתין, ואנח לון קמייהו דאינון שבעין ותרין נהורין, ודיינין לון, וכדין האי רוחא דאקרי זכותא"ל, מעיין בהו, אי זכי אי לא זכי. אי זכי נפקא האי צלותא ומתגלגלא האי שאלתא, ונפקאן עמה תריסר ממנן, וכל חד וחד תבעין מעם ההוא רוחא קיומא בהאי שאלתא, ואתקיימא בהו.
כט תחות האי חיוותא ארבעה שרפין מלהטאן, שרפא"ל, ברקיא"ל, קרישיא"ל, קדומי"ה. ואלין ארבעה תחות האי חיוותא קיימי לארבע סטרי עלמא. אלין ארבעה קיימי לארבע סטרי עלמא, ואינון ממנן לאשגחא בכל אינון דנטרי יומא דשבתא, ומענגי שבתא כדקא יאות.
ל מאלין ארבע כד נטלי נפקי שביבין דאשא, ומאלין שביבין אתעבידו שבעין ותרין גלגלין מלהטן באשא, מהכא אתעביד נהר דינור, אלף אלפין ישמשוניה לההוא נהרא (דניאל ז י). כל אינון דמענגי שבתא, אלין ארבע ממנן משגחן בכל אינון דמענגי שבתא, והאי חיוותא קיימא עלייהו, ונטלי בגינה תחותה.
לא בכל יומא ויומא נגיד ההוא נהר דינור, ואוקיד לכמה רוחין ולכמה שליטין, וכד עייל שבתא כרוזא נפקא, ושכיך ההוא נהר דינור, וזעפין וזיקין ושביבין אשתככו. והאי חיוותא אזלא וסלקא על ארבע אלין שרפים דקאמרן, ועאל גו אמצעיתא דהיכלא דא, בההוא אתר דאקרי ענג,
לב בגין דבהאי אתר כד עייל שבתא, מתסדראן תמן כל פתורי דבני עלמא, דאקרון בני היכלא דמלכא, ואלף אלפין ורבוא רבוון ממנן קיימי על אינון פתורי, והאי חיוותא עילאה על אלין ארבע שרפים, ועאל בההוא אתר, וחמא כל אינון פתורי, (וכל אינון דקיימו עלייהו) ואשגח בכל פתורא ופתורא, והיך מענגי ליה לכל פתורא ופתורא, וקיימא ובריך ליה לההוא פתורא, וכל אינון אלף אלפין ורבוא רבבן, כלהו פתחי ואמרי אמן.
לג ומה ברכה היא דבריך על האי פתורא דמתסדר ואתענגא כדקא יאות? (ישעיה נח יד) אז תתענג על ה' וגומר, כי פי ה' דבר, וכלהו אמרי (שם ט) אז תקרא וה' יענה וגומר. רוחא עלאה דאקרי זכותא"ל, כד ההוא פתורא אתענג בכלהו סעודתי, בסעודתא בתראה תליתאה מסיים ואמר על כל אינון קדמאי, אז יבקע כשחר אורך וגומר, כבוד ה' יאספך. כל אינון שבעין נהורין אחרנין בכל סטרין, פתחי ואמרי (תהלים קכח ד) הנה כי כן יבורך גבר ירא ה'.
לד וכד פתורא דבר נש לא קיימא בההוא אתר בסדורא דענוגא כדקא יאות, כדין האי חיוותא ואינון ארבע דתחותה, וכל אינון אלף אלפין ורבוא רבבן, כלהו דחיין ליה לבר לההוא סטרא אחרא, וכמה גרדיני נימוסין, כלהו נטלי ליה ועיילי ליה לההוא אתר, דאיהו בהפוכא מן דא, ואקרי נגע, וכד עיילי לה תמן, פתחי ואמרי, (שם קט יז) ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו, ינקש נושה לכל אשר לו וגומר, אל יהי לו מושך חסד וגומר, רחמנא לישזבן.
לה בגין דענוגא דשבתא, ומהימנותא דקודשא בריך הוא האי איהו, אלין פתורי דענוגא דשבתא וזמנין וחגין, כלהו חדוותא דקודשא בריך הוא, ובגין דא כל אינון דמענגי ענוגא דשבתא וזמני ומועדי, אלין ארבע דקיימי תחות האי חיוותא, קיימאן לקבל ההוא נהר דינור, ולא שבקי לאתוקדא ביה לכל אינון דמתענגי ענוגייהו כדקא יאות.
לו תחות אלין ארבע, אית ממנן אחרנין דקיימי לבר, דאשתמודעאן מסטרא דהיכלא דא, (וכל כרוזין לבר) ומכרזי לכלא אינון דינין, וכל אינון גזרין דאתגזרו בהאי היכלא.
לז כלא אתדן הכא, בר תלת מלין דלא אתייהיב רשו הכא בהיכלא דא דאקרי זכותא, ואלין אינון, בני, חיי, ומזוני, דהא אלין תלתא, לא קיימי הכא, בגין דהא במזלא תליין, דהא בההוא נהר דנגיד ונפיק, תמן תליין חיין דלעילא, ותמן תליין מזוני, ותמן תליין בני, דהא אלין תלתא מתמן נפקי, ונגדי ואתמשכאן לתתא, ובגין כך, כלא קיימא בהיכלא דא, בר הני תלתא.
לח בר נש כד איהו בבי מרעיה הכא אתדן, וכל שאר דינין דעלמא, ואי תימא בר נש בבי מרעיה, אי אתדן לחיים יהבין ליה, לאו דחיין תליין הכא, אלא כד אתדן הכא לחיים, כדין נגדין חיים מלעילא ויהבי ליה, (ואי לאו לא יהבין), זכאה חולקיהון דצדיקייא דידעי ארחוי דאורייתא, וזכאן בה לחיי עלמא, עלייהו כתיב (ישעיה ס כא) ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ:
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0