Chapter 50: Ra'ya Mehemna · Zohar III:227b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ומארי דקומה רשימין בהון בצלותא באן אתר? אלא כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. זקיפות - ארבעה. וכריעות - ארבעה. הא הכא קא רמיז באלין זקיפות וכריעות - מוליך ומביא למי שד' רוחות העולם שלו. מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. ואינון שית סטרין; שמים וארץ וד' רוחות. לקבל תלת ברכאן קדמאין ותלת בתראין. בעושה שלום במרומיו - ד' כריעה וזקיפה לשמאלא וכריעה וזקיפא לימינא והאי איהו נותן שלום לשמאלו וימינו. לשמאל רבו ולימין רבו.
ב הא אינון תריסר בין (כריכות) וכריעות וזקיפות ובהון ע"ב עיינין, ו' כריעות בהון ח"י נענועין. ג' בכל פעם - ראש וגוף וזנב. דצריך למכרע בח"י חוליין סלקין ע"ב באלין ע"ב עיינין דקב"ה נהרין ע"ב גדפין דשכינתא וקמת עלייהו ואתקריאת עמידה, דבקדמיתא נפילה איהי וצריך לאקמא לה בשם ה' בח"י עלמין ובארבע זקיפות בשית ברכאן דאיהו תפארת - כליל תלת ברכאן קדמאין ותלת ברכאן בתראין.
ג ולמכרע בח"י עלמין. והאי איהו ו"ו ו' כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - ה' עמודא דאמצעיתא וצדיק ו"ו ו' עילאה בינה - בן י"ה. ואינון רמיזין בויסע ויבא ויט (ו') עלאה בן י"ה אחיד בזקיפה וכריעה. וכלהו סלקין ח"י ברכאן דצלותא.
ד ד' כריעות באדני. ד' זקיפות בה'. עמודא דאמצעיתא ושכינתא חי עלמין קשיר לון ודא יאהדונהי אמן בכל ברכתא מח"י ברכאן ח"י זמנין ה' אינון ע"ב עיינין דנהרין בע"ב גדפין דאינון ח"י זמנין אדני.
ה ורזא דמלה וגביהן וגובה להם וגבותם. וגביהן - גדפין. וגובה להם - אנפין. וגבותם - דאינון עלייהו מלאות עינים סביב לארבעתן - כלהו מרובעות וכלא קשוט ע' ענפין (נ"א אנפין) לאורייתא. גדפין - אדני, אנפין - ה', עיינין - אהי"ה. וסלקין יב"ק בחושבן. אדני במעשה, ה' בדבור, אהיה במחשבה.
ו בכל עין ועין שיער גודל. ודא ו' בינוני. וב' פרקין בגודל אינון י' י'. לקבל חוטמא - ו'. לקבל ב' נוקבי חוטמא - י' י'. וסלקין י"ה. ודא וייצר - שיעור דכל מדה ומדה. י"ה בכל אתר שלטנותיה בכל אבר ואבר. כל אבר כגון יפרוש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו -
ז לית אבר בכל מרכבתו דלאו איהו כל אבר בדיוקניה. ובכל אתר אשתכח ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבל פרשיין פתיחן דתפילין לקבל תורה. וכד לתתא אנון סתימין פרשיין לקבל יאהדונהי עלייהו
ח באנפוי וגדפוי וקב"ה רשים בישראל לקבלייהו בצלותא למהוי חברים בהדייהו למכרע בכל גופייהו בתמני סרי ברכאן דצלותא לאמלכא עלייהו אמן ואיהו יאהדונהי בכל אבר ואבר דלהון. ואמר קב"ה מאן דלא הוי רשים קדמייכו למהוי כורע בברוך וזוקף בה' בקומה דגופא - לא ייעול צלותיה בהיכלא דילי דאיהו אדני לא תקבלון מלין דיליה על גדפייכו ואנפייכו דכל מאן דמצלי באדני ומצרף לה' אנפין (ס"א ענפין) דמלאכין ופניהם וכנפיהם פרודות לעילא לעילא (ס"א לנטלא) יאהדונה"י במלין דצלותא דנפקין מפומוי דבר נש,
ט וגדול העונה אמן יותר מן המברך דלגבי אדני ה' בצלותא. ופניהם וכנפיהם פרודות לקבל ה' באנפין, אדני בגדפין. כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה. אבל כד חזר ש"צ צלותא ועונה אמן במחברת השנית מחברין תרין שמהן במחברת השנית בקדמיתא מקבילות הלולאות אחת אל אחת בקרשים דאינון קשר אצבעאן, אבל באמן - והיה המשכן אחד - דביה חוברות אשה אל אחותה.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0