Chapter 85: Ra'ya Mehemna · Zohar III:238b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א בההוא זמנא יתער רוח יתירה תוספת על ישראל. הדא הוא דכתיב אשפוך את רוחי על כל בשר, ויהוי נייחא לישראל מאומין דעלמא, ונח מאויביהם כגוונא דשבת דאתוסף בבר נש נפש יתירה בשבת, ואית לון בה נייחא. אי בנפש יתירה אית לון נייחא דאיהי נוקבא - כל שכן ברוחא דאיהו דכורא.
ב ותנאים ואמוראים - נפש יתירה בשבת לכל ישראל כחדא חד איהי, אבל לכל בר נש איהו כפום עובדוי. ואוליפנא קל וחומר דתיובתא דכל ישראל כחדא בכל זמנא דחזרין כלהו מתקבלי. הדא הוא דכתיב כה' אלהינו בכל קראנו עליו. דשם ה' מוכתר עלייהו בכתריה דאיהו כתר עליון. והאי איהו נשמה יתירה דכל ישראל בשבת ויומין טבין. ובגין דא תקינו בכל יומין למחתם בשם ה' דאיהו חותם דכל ברכאן דצלותין, ולא אמרין מוסף בלא כתר. ובשבת תקינו למימר במוסף כתר יתנו לך ה' אלהינו.
ג אבל לכל חד מישראל הכי נחית ליה נפש יתירה כפום דרגא דיליה. אי הוה חסיד - יהבין ליה נפש יתירה ממדת חסד כפום דרגא דיליה. אי איהו גבור ירא חטא - יהבין ליה נפש יתירה ממדת גבורה. ואי איהו איש תם - יהבין ליה נפש יתירה ממדת אמת. ונפש יתירה דא מלכות דאיהי כלילא מעשר ספיראן. וכפום מדה דבר נש - אם נשיא ישראל או חכם או מבין בחכמה או בתורה דאתמר ביה להבין משל ומליצה, או בנביאים או בכתובים - הכי יהבין ליה נפש יתירה דאתקריאת כתר מלכות.
ד ואי חכם כמה דאוקימנא המחכים לכל אדם דאתמר כלם בחכמה עשית יהבין ליה נפש יתירה מתמן. ואם הוא מבין דבר מתוך דבר באורייתא - יהבין ליה נפש יתירה מבינה. ואם הוא חכם בנביאים ובכתובים - יהבין ליה נפש יתירה מנצח והוד. ואי איהו צדיק גמור דנטר אות ברית אות שבת אות יומין טבין אות תפילין יהבין ליה נפש יתירה מצדיק. ובכל אתר נפש יתירה ממלכות.
ה ואי איהו בר נש מכל מדות אלין - יהבין ליה כתר בשם ה' - כה' אלהינו בכל קראנו אליו, אין קדוש כה' מעלמא דדכורא דאיהו תפארת מלך מוכתר בכתר עלאה דבה ימלוך בשכינתיה דאיהי נפש יתירה. וכתר נשמה יתירה ה' רוח דאתמר אשפוך את רוחי על כל בשר. ואיהו כליל י' ספיראן מעילא לתתא כגוונא דא י' חכמה, ה' בינה, ו' כליל שית ספיראן מחסד עד יסוד, ה' מלכות. כ' מן כה' אלהינו - כתר על רישיה. והאי איהו נשמה דאתוספתא ביום שבת.
ו ובגין דעלת העלת מופלא ומכונה בהאי כתר ואתפשט בשם ה'. בשבתות וימים טובים לית שולטנותא לסמאל ולנחש ולכל ממנן דיליה, ולית ליה שלטנותא לגיהנם נוקבא בישא דסמאל, ולא למשריין דיליה. כולהו מתטמרין מן קדם משרייתא דמלכא כגוונא דיתמטמרן אומין עכו"ם דעלמא כד יתגלי משיחא. הדא הוא דכתיב ובאו במערות צורים ובנקיקי הסלעים.
ז קמו תנאין ואמוראין ואמרו: רעיא מהימנא! אנת הוא שקיל לכל ישראל, ממולא מכל מדות טבין - ודאי בך שרייא ההוא דאתמר ביה אין קדוש כה' אלהינו. אנת כתר על כל חד וחד מישראל - כי אין בלתך בר נש דיהא כתר עלך. לא נשיא ולא חכם ולא מבין ולא חסיד ולא גבור ולא תם ולא נביא ולא צדיק ולא מלך. אנת הוא בדיוקנא דקב"ה - ברא בדיוקנא דאבוהי כגוונא דישראל דאתמר בהון בנים אתם לה' אלהיכם. אשלים פקודין דמארך דלית פקודין מאלין דילך דלא יתעטר ביה קב"ה ושכינתיה, עילא ותתא, בכתר עלאה בכל מדה ומדה.
ח פתח ואמר: תנאין ואמוראין דכד הוה קרי לכלהו לר' שמעון בכלל עמהון בכל זמנא אמר לון אנא משבחנא לכו כפום נדיבות דלכון דאתון בני נדיבים, אברם יצחק ויעקב. לית מאן דיכיל לשבחא לכון אלא מרי עלמא דאפילו אורייתא כלה עד אין סוף - בכו היא תליא. כגוונא דאתמר באורייתא ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים - הכי שבח דילכו. אבל יתקיים בכו מה דאתקיים בי דחדינא ביקרא דאהרן אחי כמה דאוקמוה הלב ששמח בגדולת אחיו ילבש אורים ותומים.
ט ותנאין ואמוראין כל מוספין דשבתות וימים טובים - כל מוסף דאמרינן ביה כתר - מהכא אשתמודעין. וכל צלותין דישראל - ריחא דילהון כריחא דמר ולבונה וכל אבקת רוכל בשאר יומין - אבל בשבתות וימים טובים חשיב עליה מכל מיני בשמים
י בגין דביומין טבין סלקין מכל אבקת רוכל דאתמר ביה ויאבק איש עמו. דצלותא דאיהי פגימה אתאבק עמה סמא"ל לאגחא עמה בההוא פגימו דעבירה בההוא אבק דדא. ודא סליק עד שמיא.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0