Chapter 90: Ra'ya Mehemna · Zohar III:240b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וארח רזא - א"ח הוא ט' פרורין. שלש לכל סטר. תלת מן ד' - תרין עשר. רביעית - איהו שלימו לאשלמא ביה עשר ולאשלמא ה' דאינון ה'. מאי עשר? אינון יו"ד ה"א וא"ו ה"א. קוצא דאת ד' מן אחד - שיעורא כזית - י' מן ה' שיעורא דיליה כביצה
ב איהי ד'(?) שלימו דמרכבתא דאדם ושלימו דארבע אנפין דאדם. ובגין דא ישא ה' פניו אליך. ואוקמוה מארי מתניתין: והכתיב אשר לא ישא פנים? אלא אמר הקב"ה ולא אמרתי להם ואכלת ושבעת והם דקדקו עליהם עד כזית או עד כביצה? ואיך לא אשא להם פנים. ורבנן דמתניתין ואמוראין - כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה.
ג קם רעיא מהימנא וסליק ידוי קמי קב"ה ושכינתיה, ואמר הכי: קב"ה יהא רעוא דילך למיהב לון מזונא שלימתא לתקנא לגבך ולגבי מטרוניתא עלאה עלמא דאתי דאתמר עלה כי לה' המלוכה ומושל בגוים. ולגבי מטרוניתא תניינא דאתמר בה זמנא תניינא: והיתה לה' המלוכה - לתקנא פתורא שלימתא מכל עדונין ומכל מאכלין.
ד ואנא מזמן עמך לכל מארי מתניתין ולמארי מקרא ולמארי תלמוד, וכל שכן למארי סתרי תורה דילך - כלה דילך מטרוניתא קדישא דילך עלאה ותתאה וכלא ברשות דעלת כל עלאין אדון כל האדונים מלך על כל המלכים דאילא ותתא דאיהו יחיד בלא תניינא. ולית את ונקודה דמשתתף בהדיה, ולא שנוי גוונין דאינשא. דאיהו מארי כל מפתחאן דרזין דהוויות ושמהן וכנויין, וכל רזין גניזין דחכמתא דתפתח לון - כלהו ליקרא דילך! עלת על כל עלות - אנא מתחנן קדמת דתפתח לון ליקרא דילך - דיקרא דילך איהו מאבי ואמי דשמיא, ואב דכל ישראל ואם דלהון דאתמר בה ואל תטוש תורת אמך. ועמך לית שותפו דאם בעלמא.
ה קם זמנא תניינא ואמר: מארי מתניתין! נשמתין ורוחין ונפשין דלכון אתערו כען כולהו ואעברו שינתא מנכון דאיהי ודאי משנה ארח פשט דהאי עלמא דאנא לא אתערנא בכו אלא ברזין עלאין דעלמא דאתי דאתון בהון הנה לא ינום ולא יישן.
ו פתח ואמר הא אוקמוה מארי מתניתין בעל הבית בוצע ואורח מברך. ועוד אוקמוה צריך לדקדק בה' מן המוציא. ותרין הה"ין אינון לקבל שתי הלחם, שתי ככרות דשבת. י' איהי כביצה לכל חד וחד. ומאן איהו בעל הבית דבוצע? דא ו'.
ז אדהכי הא סבא דסבין קא נחית לגביה ואמר: רעיא מהימנא חזור בך! דהא לחם איהו ו'. שתי ככרות דיליה כמה דאמרת אינון ה' ה' ודאי. ו' איהו לקבל יעקב. ה' ה' לקבל לאה ורחל. י' כביצה לכל חד.
ח אמר ליה סבא סבא! והא בכמה אתרין אוקמוה דיעקב איהו בעל הבית ויוסף אורח דדרגיה יסוד חי עלמין כליל ח"י ברכאן דצלותא. ובגין דא אוקמוה עליה ברכות לראש צדיק. אמר ליה, הכי הוא וכלא קשוט. כל רזא באתריה - מה דאנא אמרית ומה דאת אמרת. אבל ההוא דפליג נהמא מאן הוא?
ט א"ל סבא אנת בדיוקניה ודא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, ודא אדם דמרכבתא עלאה דאנפין דיליה ה'. ובגין דא ו', לחם דאינון ה' ה'. ושיעורא דאוקמוה כזית וכביצה - הא אתמר כזית באן שמא משערין? דהא אוקמוה רבנן דאין עושין מצות חבילות - אוף הכי לא יהבינן תרין שיעורין באת י למהוי כזית וכביצה? אלא תרי אלפא ביתות אינון - אית י' עלאה ואית י' זעירא. י' מן ה' עלאה, י' מן אדני זעירא. ואלין תרין - חד בכזית וחד בכביצה. ברזא דא יאהדונהי. אתא סבא ונשיק ליה.
י אדהכי קם בוצינא קדישא, פתח ואמר, ודאי כען מתחברין מה שמו ומה שם בנו! חדו חברייא ואמרו: זכאה הוא מאן דזכי למיכל מהאי נהמא דאתמר ביה לכו לחמי בלחמי! וזכאה נפשא דאתמר בה מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו. דקב"ה ביה אתמר הלא אב אחד לכולנו, ונפשא דאתעסקת באורייתא - מלחם אביה תאכל.
יא ומאן גרים לה דאכלת מלחם אביה? בגין דתבת בתיובתא ואתאחדת (נ"א ואתחדת) כנעוריה. הדא הוא דכתיב ושבה אל בית אביה כנעוריה. כגון וישוב לימי עלומיו. כגוונא דאילנא דקציצו ליה ואתחדש בשרשוי. והאי איהו רזא דמאן דמית בלא זרע.
יב ועוד אית רזא אחרא דלבתר ייתי בגלגולא ויתחדש כמלקדמין - והיינו אלמנה וגרושה דאתתרכת מגנתא דעדן. ובגין דא אתקריאת גרושה כגון ויגרש את האדם. ומאן גרים לה בגין דזרע אין לה - דמית בלא בנין, ושבה אל בית אביה כנעוריה - דתבת בהאי עלמא בההוא נער בן יבם. והיינו ושבה אל בית אביה כנעוריה. ולבתר דזכת לזרע - מלחם אביה תאכל. וכל זר לא יאכל בו וגו' - לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר.
יג אמר רעיא מהימנא הלל ושמאי! דאתון חד מסטרא דרחמי וחד מסטרא דדינא, דאינון חסד וגבורה, דרגין דאברהם ויצחק, ואתון מגזעייהו אתכנשו הכא! אתון ותמנין תלמידים דהוו ליה להלל. ואוף הכי תלמידי בית שמאי לסעודתא דמלכא
יד הא אוקמתון אתון וחברייא דעמכון מארי דהוראות דאוקמתון אין הבוצע רשאי למיכל עד שיענו אמן מארי סעודתא. ולית מארי סעודתא רשאין למיכל עד שיאכל הבוצע. ודאי כד בצע בעל הבית ובצע לאינון מארי סעודתא - לאו לכולהו משער שעורא חדא. דלאו אורח אלין בוצעין לבצוע בשוה. דלזמנין יהיב לדא כביצה ולדא כזית. וכד עונין 'אמן' על האי בציעא קדם דייכול בעל הבית - מחברין תרין שיעורין כחדא בכזית וכביצה - יאהדונהי. אמן דא - לאו איהו על האכילה אלא על הבציעה. לבתר דאינון שיעורין מצטרפין באמן - ייכול בעל הבית. והיינו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי, ולבתר אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אכלו רעים מארי סעודתא דיהון בנין בדיוקנא דאבוהון.
טו הא הכא לחם בשתי ככרות ושיעורו כזית וכביצה. מאי ניהו לחם הפנים דפתורא דמלכא? אלא הא אוקמוה דאית ליה תריסר אנפין ומאי ניהו? אלא אינון ד' אנפי אריה, ד' אנפי שור, ד' אנפי נשר. ואינון יברכך ה', יאר ה', ישא ה'.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0