Rav Metivta · Zohar III:169a

Chapter 29: Rav Metivta · Zohar III:169a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א אמר ליה: מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבָי? אמר: רב מתיבתא פתח ואמר: ויוסף ישית ידו על עיניך (בראשית מו ד). אמאי סתימו דעיינין למיתא? בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון, וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו. אסתים מניה האי עלמא - חיזו דהאי עלמא - אסתימו עינוי. כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה, וחשכין מניה חיזו דעינוי. לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון: יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין!
ב אמר ליה: יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי? ואי תימא על בשורה דיליה - מבעי ליה "ויוסף חי תראה"!? אמר ליה: ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה, ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי: "חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד - הא אנא חיזו דילך באתרך! מכאן ולהלאה - יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא!"
ג אמר ר' שמעון: מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי? מאן דיבעי למשאל יימא דאצטריך לאפקחא עינוי! בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כמלקדמין!?

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0