Rav Metivta · Zohar III:170a

Chapter 31: Rav Metivta · Zohar III:170a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א אי חסידא קדישא! תא ואגלי לך מלה סתימא! בניינא דגופא דבר נש הכי הוא: רוחא - מעם רוחא דקודשא, נשמתא - מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא - מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו. חילא דלהון - גרמי ושייפין; כלהו מסטרא דלהון. ותקונייהו דא על דא. סטרא אחרא יהבת בשרא. ומסטרא דיליה אתיא בשרא, ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא. בתר דאלין יהבי חילייהו - שמיא יהבי חילייהו. ומאן אינון? עור - דאתמשך על כלא כגוונא דלהון.
ב לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא, ויהבי ארבע יסודי אלין - אשא ומיא ואוירא ועפרא - לאגנא על אלין ולחפיא על כלא. לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב, ואתבטל. רוחא דקודשא ורתיכין דיליה - חולקייהו קיימא. רוחא דקודשא - רוחא דיליה קיימא. ונשמתא סלקא. רתיכין דרוחא דקודשא - גרמין דלהון - קיימין. ועל דא חשיבו דגופא גרמין הוו. ובגין כך כתיב ועצמותיך יחליץ (ישעיהו נח יא). ובשרא לא כתיב ביה הכי.
ג וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא - ההוא שטן קיימא לאסטנא. אתאביד בשרא - לית ליה רשו לאסטנא, דהא לית ליה על מה דיסתמיך. ועל דא כתיב יִכֶל בְּשָׂרוֹ מֵרֹאִי [ושפי] וְשֻׁפּוּ עַצְמֹתָיו לֹא רֻאּוּ (איוב לג כא) - מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא - דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו - לא ראו - לא אתחזון לקרבא לגביה, דלית ליה בהון חולקא. כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה - לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו. לבתר דבשרא מתעכלא - הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא, דהא לית ליה על מה דיסתמיך, ולא אדכר לבר נש בשום מלה דעלמא. אמר רבי שמעון: השתא ידענא מלין על תקונייהו! ודאי יאות הוא ליה לאסטנא!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0