Chapter 7: Zohar III:159a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא. שאל ליה. אמר: מלה חד בעינא לשאלא! כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא, וכתיב בה באורייתא אדם כי ימות באהל, איש כי ימות, וימת, ויחי פלוני וימת. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא. כמה דאת אמר כטוב כחוטא (קהלת ט ב).
ב אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב (קהלת ה ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז - לית לן לשאלא! אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז! דהא היא שמא קדישא עלאה הוי, ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא, ואי הכי - לית לן לשאלא ולאסתכלא!?
ג אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא, ושמיה קדישא סתים וגלייא! וכתיב הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו (דברים כט כח). הנגלות לנו - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל הנסתרות לה' אלהינו - דיליה אינון, וליה אתחזיין. דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא - וכל שכן למשאל!
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0