Zohar III:159a

Chapter 8: Zohar III:159a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי, ובגין דדרא דיליה רשימא הוא לעילא ותתא. ועל דא - מלין אתמרו באתגלייא על ידוי. ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא!
ב אבל תא חזי! כתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו (בראשית א כז). ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא! תא חזי רזא דמלה! תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא. דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו. דאיהו גניז בגוויה.
ג עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא. ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב פתחו לי שערי צדק...זה השער לה' (תהלים קיח יט כ). ודא הוא עלמא תניינא.
ד עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו, דאשתכח ביה פרודא. ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא 'אשתכח ביה ולא אשתכח'. אשתכח ביה השתא. כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי! עד דכלהו שאלי איה מקום כבודו?, ברוך כבוד ה' ממקומו (יחזקאל ג יב). והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא.
ה כגוונא דא בצלם אלהים עשה את האדם! (בראשית א כז) כדין אית ליה תלת עלמין. עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי עלמא דפירודא, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי.
ו עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה, ודא הוא 'גן עדן די בארעא', דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא.
ז עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יַעֲשה למחכה לו (ישעיהו סד ג). וכלא כגוונא עלאה דכתיב בצלם אלהים עשה את האדם!
ח על דא כתיב בנים אתם לה' אלהיכם וגו' (דברים יד א) כמה דאוקמוה. ואלין אינון בצלם אלהים, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא לא תתגודדו ולא תשימו קרחה - דהא לא אתאביד! והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירין! להוון חדן כד אסתלק מהאי עלמא!
ט ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין, ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא. ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא, ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב והיה מדי חדש בחדשו וגו' (ישעיהו סו כג).
י מדי חדש בחדשו אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן מדי שבת בשבתו. מדי שבת - דא סיהרא. בשבתו - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה! אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו!

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0