Chapter 31: Zohar III:50b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ובא אשר לו הבית והגיד וגו' (ויקרא יד לה) - והגיד - "ויאמר" מבעי ליה או "וידבר"? מהו והגיד? אלא בכל אתר מלה דחכמתא הוא, והא אוקמוה. כנגע נראה לי בבית - כנגע? "נגע" מבעי ליה!? נראה לי? "יש לי" מבעי ליה!? דהא כתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם דיתחזי לכלא! אמאי כנגע נראה לי?!
ב אלא בשעתא דהאי עייל - אחרא אתגלייא. ומקטרגא דא בדא. ועל דא נראה לי - ההוא דאתכסי אתגליא ודאתגליא אתכסי, ולבתר מתחזי ליה בדיוקנא דההוא נגע דביתא ואתכסייא אחרא. ועל דא והגיד לכהן - דמלה דחכמתא היא.
ג וכדין אתי כהנא, וירמון ביתא וינתצון ליה אבנין ואען וכלא. כיון דאנתצן ואתדכן כלא - מתברכאן. כדין כתיב ובתים טובים תבנה וישבת (דברים ח יב) - אלין אקרון 'טובים' דהא קדמאי לאו אינון 'טובים', ולאו בכללא דקדושה ודכיו נינהו.
ד אמר רבי יהודה: אי הכי - במאי מוקמינן קרא דכתיב ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת (דברים ו יא)? אי רוח מסאבא שריא בגוייהו - היך מלאים כל טוב?! אמר רבי אלעזר: מלאים כל טוב - בממונא. בכספא ובדהבא ובכלא. כמה דאת אמר כִּי טוּב כׇּל אֶרֶץ מִצְרַיִם (בראשית מה כ), ואמר רבי יהודה, והא כל בתי דמצראין מליין חרשין וטעוון הוו?! אלא בגין עותרא דארעא אתמר. אוף הכא - בגין עותרא וממונא הוא.
ה תרין עותרין נטלו ישראל - חד כד נפקו מגלותא דמצרים, וחד כד עאלו לארעא. רבי שמעון אמר: כל דא - ודאי הוה לאתקדשא ארעא ולאעברא רוח מסאבא מארעא ומגו ישראל! וכד ביתא הוה נתיץ - הוה אשתכח בה ממונא למבני ליה ולמלייא ביתיה, בגין דלא יצטער על ביתא וישרון בדיורא דקדושה.
ו ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות וגו' (ויקרא יג לח) - רבי יוסי אמר, כסילתא דמוקפי בבהרת עזה חיזו תנינא, ובחיזו אתדן באינון גוונין. אמר רבי יצחק: שלש מאה טעמי אית מאן דגריס בבהרת עזה. וכלהו אוליפנא מאבא - בר חיזור חד סאיב - סהדא חד. תרין - תרי סהדי ודכי. מכאן ולהלאה - אפילו מאה כתרי ותרי כמאה! ודא אוליפנא לבתר דכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו' על פי שני עדים וגו' (דברים יט טו).
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0