Chapter 9: Ra'ya Mehemna · Zohar III:43b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וביום השמיני ימול בשר ערלתו (ויקרא יב ג) - פקודא דא למגזר לתמניא יומין, גזירו דקיָימא קדישא רזא עלאה, דכתיב (תהלים כה יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם. למאן? לאינון יראיו - אינון דחלי חטאה. דהא רזא דקיָימא קדישא לא אתחזי לגלאה בר להו! ורזא דקיָימא קדישא הא אוקמוה ואתמר בכמה דוכתין.
ב ורזא דא לתמניא יומין, איהו חיובא על עלמא לכל עמא קדישא, דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו. יום השמיני - דא הוא את קיָימא קדישא, ואיהו תמינאה לכל דרגין. וגזירו דההוא קיימא - לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית.
ג דהא בההוא זמנא דמתכנשי עמא קדישא לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית - קודשא בריך הוא כניש כל פמליא דיליה ואתגלי ודאי לאעברא לההוא ערלה לעילא מקמי ברית קיימא קדישא. דהא כל עובדין דישראל עבדין לתתא - מתערי עובדא לעילא. ובההוא זמנא אתדחייא ההוא ערלה מכל עמא קדישא לעילא. ולההוא ערלה מתקני מאנא חדא בעפרא לאשראה ההוא ערלה בגויה - ברזא דכתיב ונחש עפר לחמו (ישעיה סה כה), ועפר תאכל כל ימי חייך (בראשית ג יד).
ד מכאן דלא אצטריך לאנהגא קלנא בההוא אתר, אף על גב דמעברי ליה מקמי האי ברית. ודוכתיה כד מתעברא מהאי ברית - עפרא איהו! דהרי בתר דההוא נחש אתעבר מקמי אדם - קודשא בריך הוא שוי ליה מדוריה בעפר דכתיב ועפר תאכל כל ימי חייך. וכיון דקודשא בריך הוא כד אעבר ליה מקמי אדם שוי מדוריה בעפרא ואתקין ליה - כך בההוא גוונא ממש אנן צריכין כד מעברין לערלה - לאתתקנא ליה עפרא למהוי ביה מדוריה!
ה כל בר נש אצטריך לקרבא ההוא ברא קרבנא לקודשא בריך הוא בחדוה, ברעו דלבא, למיעל ליה תחות גדפוי דשכינתא. ואתחשב קמי קודשא בריך הוא דאיהו קרבנא שלים לאתקבלא ברעוא.
ו וקרבנא דא כגוונא דקרבנא דבעירא! דא לשמונה יומין ודא לשמונה יומין, דכתיב וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה (ויקרא כב כז) - במעבר עליה חד שבתא. כיון דאעבר עליה חד שבתא - כדין - יֵרָצֶה דא לקרבנא ודא לקרבנא. אמאי? בגין דאתדבק ואזדמן לגבי ההוא שבת רזא דברית קדישא. ועל דא כלא ברזא עלאה איהו!
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0