י כמה דאמרן דאברהם הא אוליד באינתו אחרא תחש, (נ"א רזא דתחש) כמה דאת אמר ואת תחש (בראשית כב כד), ואלין אינון באימא דישמעאל, אחוהון דישמעאל, כמה דאית דרגא בעשו, הכי נמי אית דרגא בישמעאל. אימא דישמעאל אולידת לתחש, ומסטרא דאברהם קאתא, דהא נהורא קדמאה מנפץ (נ"א מצפ"ץ) בשעתא דנפק נהורין לכל סטרין. כיון דאתבסם ההוא נהורא קדמאה, גניז ליה קודשא בריך הוא, ולמאן גניז ליה, לצדיקיא, ומאן אינון, צדיק וצדק, בגין למעבד בההוא נהורא קדמאה איבין לעלמא, ואינון איבין דזמינין למיתי לעלמא. דהא אברהם ושרה עבדו (ס"א ואברהם ושרה מההוא נהורא עבדו) איבין ונפשין, דכתיב ואת הנפש אשר עשו בחרן (שם יב ה), וכמה דעבדו נפשן בסטרא דקדושה, הכי נמי עבדו נפש בסטרא אחרא, דאלמלא ההוא אתערו דאתער אברהם בסטרא אחרא, לא אשתכחו גיורין בעלמא כלל: ועצי שטים. הא אוקימנא, דאינון שרפים עומדים, כמה דאת אמר (ישעיהו ו ב) שרפים עומדים ממעל לו, מאי ממעל לו? ממעל לההיא קליפה, ואי תימא האי קרא בקודשא בריך הוא אתמר, והא אתמר (שם א) ואראה את ה' - את דייקא. כגוונא דא דכתיב בהאי קרא דכתיב ושוליו מלאים את ההיכל (שם) - את דייקא, לאסגאה ההיא קליפה. כיון דאמר רזא דההיא קליפה כתיב שרפים עומדים ממעל לו - ממעל לההיא קליפה: