Chapter 62: Zohar II:160b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א הדא הוא דכתיב אתה הראת לדעת (דברים ד לה), אתחזיאת על ידא דההוא ממנא קמי קודשא בריך הוא, לדעת - למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא ברזא דמהימנותא ברזא דאורייתא, וכל מאן דהוה בהאי עלמא, ולא אשתדל באורייתא למנדע ליה, טב ליה דלא אתברי, דהא בגין דא אייתי ליה קודשא בריך הוא לבר נש בהאי עלמא,
ב לדעת כי ה' הוא האלהי"ם. דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, (נ"א כללא) דכל אורייתא, כללא דעילא ותתא, ורזא דא איהו כללא דכל רזא דמהימנותא, והכי הוא ודאי. כללא דכל אורייתא, דא איהו רזא דתורה שבכתב, ודא איהו רזא דתורה שבעל פה, וכלא חד כללא דרזא דמהימנותא, בגין דאיהו שם מלא, דאיהו רזא דמהימנותא, ומאן איהו, ה' אחד ושמו אחד. ה' אחד - שמע ישראל ה' אלהינ"ו ה' אחד, דא איהו יחודא חד. ושמו אחד - ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הא יחודא אחרא, למהוי שמיה חד. ורזא דא ה' הוא האלהי"ם (מ"א יח לט), דא כתיב כד אינון ביחודא חדא.
ג ואי תימא, אי הכי כגוונא דכתיב ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט), לאו איהו ה' הוא האלהי"ם, דאי כתיב (נ"א ה' ושמו הוא אחד), ה' אחד ושמו הוא אחד, הוה אמינא הכי, אבל לא כתיב אלא ה' אחד ושמו אחד, ואצטריך למימר כגוונא דא ה' הוא, האלהי"ם הוא, ואתחזי ה' אחד ושמו אחד.
ד אלא כלא חד, דכד מתייחדן תרין שמהן אלין, דא ביחודא חד ודא ביחודא חד, כדין תרין שמהן אלין אתעבידו חד, ואתכלילו דא בדא, והוי כלא שמא שלים ביחודא חדא, ובכן ה' הוא האלהי"ם, דהא כדין אתכליל כלא דא בדא למהוי חד, ועד דאתיחדו כל חד, דא בלחודוי ודא בלחודוי, לא אתכלילו דא בדא למהוי כלא חד.
ה כללא דכל אורייתא הכי איהו ודאי, דהא אורייתא איהי תורה שבכתב, ואיהו תורה שבעל פה, תורה שבכתב דא איהו דכתיב ה', תורה דבעל פה דא הוא דכתיב האלהי"ם, ובגין דאורייתא איהו רזא דשמא קדישא, אקרי הכי תורה שבכתב ותורה דבעל פה, דא כלל ודא פרט, כלל אצטריך לפרט, ופרט אצטריך לכלל, ואתייחדו דא בדא למהוי כלא חד,
ו ועל דא כללא דאורייתא איהו כללא דעילא ותתא, בגין דשמא דא לעילא ושמא דא לתתא, דא רזא דעלמא עלאה, ודא רזא דעלמא תתאה, ועל דא כתיב אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהי"ם, דא איהו כללא דכלא, ודא אצטריך בר נש למנדע בהאי עלמא.
ז ואי תימא פקודי אורייתא אן אינון הכא בכללא דא, אלא דא איהו זכור ודא איהו שמור, וכל פקודי אורייתא בהני כלילן ברזא דזכור וברזא דשמור, וכלא איהו חד.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0