Chapter 69: Zohar II:163a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח ואמר: שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר (תהלים קכז א). וכי שלמה אמר תושבחתא דא כד בנה בי מקדשא, לאו הכי, דהא דוד מלכא אמר ליה בגין שלמה מלכא בריה, כד אתא נתן לגביה ואמר ליה על שלמה דאיהו יבני בי מקדשא, ולבתר דוד מלכא אחזי לשלמה בריה דיוקנא דבי מקדשא, כיון דחמא דוד דיוקנא דבי מקדשא וכל תקונוי, אמר שירתא על שלמה בריה ואמר אם ה' לא יבנה בית וגו'.
ב דבר אחר: שיר המעלות לשלמה למלכא דשלמא דיליה, והאי שירתא איהו שירתא ותושבחתא על כל שאר שירתא, ושירתא הדא סלקא על כלהו. אם ה' לא יבנה בית, דחמא דוד מלכא כל אינון עמודין שבעה, דהאי בית קאים עלייהו, דאינון קיימי שורין שורין למבני האי בית, לעילא מכלהו קיימא מאריה דביתא, דאזיל על גבייהו ויהיב לון חילא ותוקפא לכל חד וחד כדקא יאות,
ג ועל דא אמר דוד, אי האי מלכא דשלמא כלא דיליה דאיהו מאריה דביתא לא בני להאי ביתא, שוא עמלו בוניו בו, אינון קיימין דקיימין למבני על האי ביתא. אם ה' לא ישמר עיר - דא מלכא דשלמא כלא דיליה, שוא שקד שומר - דא איהו חד קיימא דעלמא אתתקן עליה. ומנו? צדיק - דהא איהו נטיר לה להאי עיר.
ד משכנא דעבד משה - יהושע הוה קאים תדיר ונטיר ליה, דהא לית נטירו דיליה בר ביה דאקרי נער, דכתיב ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא). לבתר האי משכנא לא הוה נטיר אלא בגין 'נער' אחרא דכתיב והנער שמואל משרת (ש"א ג א) (והוה מסדר תמן) - בגין דלית נטירו דמשכנא אלא בנער. (אבל בי מקדשא לאו הכי דלאו נטירו דיליה אלא בקודשא בריך הוא, דכתיב אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר), ומאן איהו שומר? דא ההוא דנטיר משכנא דאקרי הכי נער מטטרו"ן.
ה אבל אתון קדישי עליונין, לאו נטירו דלכון כנטירו דמשכנא, אלא נטירו דלכון כנטירו דבי מקדשא, קודשא בריך הוא בלחודוי, דכתיב אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר, דהא בכל זמנא דצדיקיא אזלי בארחא, קודשא בריך הוא נטיר לון תדיר, דכתיב ה' ישמר צאתך ובואך (תהלים קכא ח).
ו אזלו אבתריה ואוזפוהו תלת מילין, ואהדרו לארחייהו, קרו עליה כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, על כפים ישאונך וגו' (שם צא יא), ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך (משלי כג כה):
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0