Chapter 96: Zohar II:174b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א תאנא, כתיב מי מדד בשעלו מים וגו' (ישעיהו מ יב). בשעלו מים - מאן מים? דא הוא בינה. רבי אלעזר מתני הכי, דא חסד. אמר ליה רבי שמעון כלא בחד מתקלא סלקא (ס"א מתתקן). ושמים בזרת תכן - מאן שמים? תפארת, דכתיב תפארת ישראל. וכל בשליש עפר הארץ דא הוא גבורה. ושקל בפלס הרים - אלין אינון שאר כתרין, דאקרון טורי אפרסמונא דכיא, וגבעות במאזנים, אלין שאר רתיכין תתאין מנייהו.
ב תא חזי, בשעלו - מאי 'שעלו'? דא רוח חכמתא, דהכי תנינן, שעלא דקיטרי, בקיזפא שקיען.
ג ושמים בזרת תכן - מאן 'זרת'? אלין אינון (חמשין) תרעין דאתפתחו, ואתפזרון לכל סטרין, כמה דאת אמר וזריתי פרש על פניכם וגו' (מלאכי ב ג). וכל בשליש - מאן 'שליש'? רחמי - שלימותא דכלא. ושקל בפלס - מאי 'פלס'? אמר רבי שמעון דכתיב מאזני צדק אבני צדק (ויקרא יט לו). תו אמר רבי שמעון, הני מילי בשיעוראדיוצר כלא אוקימנא.
ד אמר רבי אלעזר, שמע מינה, דיעקב מגו דינא קשיא נפיק, דהא יצחק דינא קשיא אחיד לחולקיה, אמר ליה רבי שמעון, ודא הוא בלחודוי, והא יצחק מגו חסד נפק, והכי כלהו דינא מגו רחמי נפקא, ורחמי מדינא. אברהם ירית אחסנא דחסד, נפק יצחק בדינא מגו חסד, יעקב נפק ברחמי מגו דינא קשיא, וכך הוא לעילא דא מן דא, וינקא דא מן דא, עד דאשתמודע כלא דהוא חד, ומחד תליין כלהו, וכלא אשתכח חד, בריך שמיא לעלם ולעלמי עלמין.
ה אמר רבי אלעזר, אשתמודע דלית שלימותא אלא כד אחיד דא מן דא, וחד אחיד בתרווייהו, לשכללא כלא, כגון יעקב, והיינו דכתיב מבריח מן הקצה אל הקצה.
ו תאנא כולי האי לא אתקרי אלא מסטרא דילן, ומסטרא דילן אשתמודע כלא, דהא בהאי לעילא כלא בחד מתקלא סלקא, לא שני ולא ישתני, כמה דכתיב אני ה' לא שניתי (מלאכי ג ו). אמר רבי יהודה, כלהון בוצינין נהירין מחד, ומחד תליין, ובוצינן אינהו חד כלא, דהא לא בעו לאתפרשא, ומאן דפריש לון, כאלו אתפרש מן חיי עלמא.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0