ג אמר רבי יוסי, בההיא שעתא דזמין קודשא בריך הוא לאחיא מתיא, והא סופא דכל (ס"א עקתין) עמיקין (עתיקין), בארבעים ליהוי, וגזר קיים (דברים כה ב) ארבעים יכנו לא יוסיף, סוף הליכתם של ישראל במדבר בשנת הארבעים, ארבעים שנה קודם תחיית הגוף, ממתנת לו הנשמה בארץ ישראל, בשנת הארבעים יקומון הגופות מעפרא, בארבעים נכלא הגשם, הדא הוא דכתיב (בראשית ז יב) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום, וכתיב ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח, זמן גאולתם של ישראל בשנת הארבעים הוא, ובחמשים אתי ישוב עלמא דהיא היובל, החוזרת הנשמה לגוף בשנת הארבעים שהמתינה לו בארץ ישראל, הדא הוא דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה, שהמתין לגוף, בקחתו את רבקה, בהכנסתה בגוף המזומן לו, באותה שעה בהכנסתה בו, אין תאותם וכסופם אלא ליהנות מזיו השכינה וליזון מזיוה, הדא הוא דכתיב (שיר א ב) ישקני מנשיקות פיהו, אמר רבי אבא, ישקני, יפרנסני, שאין פרנסתן אלא ליהנות וליזון מזיוה של מעלה, אמר רבי יוסי, סופיה דקרא מוכח, דכתיב כי טובים דודיך מיין,