Chapter 14: Zohar III:29b
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי מאושא לטבריא. אמר רבי חייא, כתיב כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ (תהלים קלב יג יד). לזמנין קארון להאי חברייא כלהו דכורא, בגין דציון איהו רחמי. והכא קְרא נוקבא קָרא ליה!?
ב אמר רבי יוסי: הכי שמיע לי מבוצינא קדישא! בשעתא דזווגא אזדווג כחדא לאחזאה דהא נוקבא אתכלילת ביה בכללא חדא - אתקרי נוקבא, דהא כדין ברכאן דמטרוניתא אשתכחו, ולא הוי בה פרישותא כלל. ועל דא למושב לו כתיב, וכתיב כי בחר ה' בציון - בציון דייקא - בההוא דאית בגויה דשריא ביה. ולא כתיב "לציון". וכלא חד! בין דקָרא להאי בשמא דדכורא, ובין דקָרא להאי בשמא דנוקבא - כלא חד ובדרגא חד קיימין.
ג ועל דא כתיב וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן (תהלים פז ה) - חד לדינא וחד לרחמי. כד מזדווגי כחדא בזווגא חד - כדין ציון אקרי. וציון בירושלם אשתמודע ואשתכח. ודא בדא תליא.
ד פתח רבי יוסי ואמר: כתיב והתקדשתם והייתם קדושים (ויקרא כ ז) - מאן דמקדש גרמיה מלרע - מקדשין ליה מלעילא! מאן דמסאיב גרמיה מלרע - מסאבין ליה מלעילא! מקדשין ליה מלעילא - יאות, דהא קדושה דמאריה שריא עליה. אבל מסאבין ליה - מאן אתר?! ואי תימא מלעילא וכי מסאבותא שריא לעילא?!
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0