Chapter 16: Zohar III:30a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א ארבעה מינין בלולב ואינון שבעה. ואי תימא דשבעה מינין אינון - לאו הכי! אלא ארבעה נינהו, ואינון מתפרשין לתלתא אחרנין. ובעובדא דילהון אתערו שבעה אחרנין לעילא לאוטבא עלמא בכמה סטרין.
ב כנסת ישראל - אף על גב דאיהי בכללא - מתברכא מכלהו שית ומנחלא דעמיקא דמבוע דנגיד ולא פסיק לעלמין מימוי, דנגדא עלייהו וינקא לבת. דהא בגין דאיהי בת לה לעלמא עלאה ותתאה - אתברכא מנייהו באתערותא דא. דהא בשעתא דכנסת ישראל אתברכא מנייהו - כלהו עלמין אתברכן. ועל דא סובבים את המזבח כמה דאתמר.
ג ועוד, באתערותא דא שתא כלא מתברכא במיא לאסתפקא ביה, ואשתאבין כלהו ממבועא דנחלא עמיקא דכלא לנחתא לעלמא. ובגין כך בעיין כלהו לחין ולא יבשין לאמשכא ברכאן לעלמא - בגין דאילני אלין כלהו לחין תדירא, וטרפין דילהון משתכחין תדירא, וזמן חדוותא דלהון בהאי זמנא.
ד ותנינן בספרא דרב המנונא סבא, דהא ההוא חילא דאתפקדא על אילנין אלין - כל חד וחד מאלין - לא נטיל ברכאן דחדוותא לעילא אלא בזמנא דא. וחדוותא דילהון כולהו לעילא, וחדוותא דאילנין אלין לתתא - כולהו בזמנא דא הוא. ואתערותא דלהון באינון קדישי מלכא תליין. וכד ישראל נטלי לון - כלא אתער בזמנא דא ועלמא מתברכא, וכנסת ישראל מתברכא לארקא ברכאן לעלמא.
ה כתיב קול ה' על המים אל הכבוד (תהלים כט ג) - אמר רבי יוסי דא אברהם. קול ה' בכח - דא יצחק. קול ה' בהדר - דא יעקב. קול ה' שובר ארזים - דא נצח. קול ה' חוצב להבות אש - דא הוד. קול ה' יחיל מדבר - דא צדיק. קול ה' יחולל אילות - דא צדק. וכלהו מתגדלי על מיא ואתשקיין במיא לגדלא. הדא הוא דכתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב י). וכלהו הני מתערי ברכאן לעלמא מההוא שקיו דאתשקיין כלהו.
ו תא חזי, הני שבע קלין תליין במלה דפומא בשאר יומי שתא. והשתא לא תליין אלא בעובדא! ואנן עובדא קא בעינן ולא מלה, בגין דבזמנא דא מברך לכל שתא!
ז ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דדינא דעלמא. ופתקין נפקין מבי מלכא וגבורן מתערי ומסתיימן בהאי יומא. וערבי נחל תליין בהו. ובעינן לאתערא גבורן למיא ולסחרא שבעה זמנין - לרוואה להאי מזבח ממיא דיצחק, בגין דאתמליא מיא האי בירא דיצחק. וכד הוא אתמליא - כל עלמא אתברכא במיא!
ח ובהאי יומא גבורות בעינן למייא ולסיימא לון לבתר - דהא בהאי יומא מסתיימי דינא. ובגין כך בעינן לבטשא לון בארעא, ולסיימא לון דלא משתכחי. דהאי יומא אתערותא וסיומא הוא. ועל דא אתערותא וסיומא הוא דעבדינן בערבי נחל.
ט אמר רבי חייא: ודאי הכי הוא ושפיר! וערבי נחל - מסטרא דנחל נפקי גבוראן, ובהאי יומא מתערי ומסיימי. בהאי יומא כתיב וַיָּשׇׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם (בראשית כו יח) - בארת כתיב חסר. וַיָּשׇׁב - מהו וַיָּשׇׁב? אלא יומא קדמאה דירחא - שירותא דדינא הוה בכל עלמא, ויצחק קיימא לכורסייא למידן עלמא. בהאי יומא - וַיָּשׇׁב יצחק - לאתערא דינין ולסיימא דינין. ויחפור את בארת המים - לארקא גבורן לכנסת ישראל לאתערא למיא. דהא מיא בגבורן נחתין לעלמא,
י ובגין דאלין גבורן לא נחתין אלא בעיבא, ויומא דעיבא לא נייחא רוחיהון דקיימי עלמא אלא בגין דעלמא אצטריך להו. מאי טעמא? בגין דעלמא בדינא אתברי, וכלא בעיא הכי. בגין כך כלא בעובדא תליא מלתא! ועל דא כהנא בעובדא ותקונא דאיהו עביד לתתא אתערו עלאין ותתאין לתקנא לון, ומתתקני על ידוי.
יא אמר רבי יוסי: הא תנינן ערבה דדמיא לשפוון - בהאי יומא מאי היא? אמר רבי חייא: אף על גב דלדרשא הוא דאתי - הכי הוא ודאי! דהא בהאי יומא בשפוון תליא! בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטירא, ומסתיימי דינין, ואסתים לישנא בישא מעלמא. ביומא קדמאה דירחא - שירותא דדינא הוא וסיומא הוא בהאי יומא, והא אתמר.
יב תא חזי, ביומא דא שלמין ומסתיימי עמין ברכאן דילהון ושראן בדינא. וישראל ביומא דא - מסיימי דינין דלהון ושראן בברכתא. דהא ליומא אחרא זמינין לאשתעשעא במלכא לנטלא מניה ברכאן לכל שתא, ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו. ומאן דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה - כל מה דבעי - שאיל ויהיב ליה. ועל דא - ישראל שראן ועמין מסיימי. ועל דא כתיב אהבתי אתכם אמר ה' וגו' (מלאכי א ב).
יג אמר ליה: הא חמינא ליה לעשו בשלוה במלכו בכריכן עלאין ושליט על עלמא! ואת אמר (מלאכי א ג) וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה!? אמר ליה: בכל אתר הכי הוא! כיון דמלכא קדישא גזר גזרה ושוי ההיא גזרה בפתקיה - קרא אסהיד כמה דאתעביד! ועל דא ואשים את הריו שממה - הא שויתי בפתקא דילי. וכן כל אינון טבן דגזר עלייהו דישראל דכתיב אני ה' דברתי ועשיתי (יחזקאל יז כד):
יד וזאת תורת האשם, וזאת תורת המנחה, וזאת תורת זבח השלמים, זאת תורת החטאת. רבי יצחק אמר: הא אוקמוה - אי לתתא דא בכלא, אי לעילא דא בכלא! ומאן דאשתדל באורייתא - נטל לחולקיה בכלא ואתאחיד בכל סטרין, ולא בעיא לקרבא קרבנא על נפשיה. והא אתמר.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0