Chapter 1: Zohar III:260a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ וגו' (דברים ג כג כד). ר' יוסי פתח ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' (ישעיהו לח ב). תא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא וכמה הוא עלאה על כלא! דכל מאן דאשתדל באורייתא - לא דחיל מעלאי ותתאי ולא דחיל מערעורין בישין דעלמא, בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי ואכיל מניה בכל יומא!
ב דהא אורייתא אוליף ליה לבר נש למיהך בארח קשוט! אוליף ליה עיטא היך יתוב קמי מאריה. ואפילו יתגזר עליה מותא - כלא יתבטל ויסתלק מניה ולא שריא עלוי. ועל דא - בעי לאשתדלא באורייתא יממא ולילי ולא יתעדי מנה. הדא הוא דכתיב והגית בו יומם ולילה (יהושע א ח). ואי אעדי מיניה אורייתא או אתפרש מנה - כאלו אתפרש מן חיי!
ג תא חזי, עיטא דבר נש כד איהו סליק בליליא על ערסיה - בעי לקבלא עליה עול מלכותא דלעילא בלבא שלים, ולאקדמי למימסר גביה פקדונא דנפשיה, והא אוקמוה, בגין דכל עלמא טעמין טעמא דמותא - דהא אילנא דמותא שריא בעלמא, וכל רוחי דבני נשא נפקין וסלקין ואתטמרן גביה. ובגין דאינון בפקדונא - כלהו תייבין לאתרייהו.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0