Zohar I:219a

Chapter 22: Zohar I:219a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א תניא אמר רבי יצחק, כתיב (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה הללויה, אימא ידיעא, הבנים מאן אינון, אמר רבי שמעון, הא תנינן תרין בנין אית לקב"ה, חד דכר וחד נוקבא, דכר יהביה ליעקב, דכתיב (שמות ד כב) בני בכורי ישראל, וכתיב (ישעיה מט ג) ישראל אשר בך אתפאר, בת יהבה לאברהם, דכתיב (בראשית כד א) וה' ברך את אברהם בכל, בת היתה לו לאברהם ובכל שמה.
ב ואימא רביעא עלייהו דינקא להו, ועל האי כתיב (דברים כב ו) לא תקח האם על הבנים, ותנינן לא יסגי בר נש חובוי לתתא, בגין דיסתלק אמא מעל בנין, וכתיב (ויקרא יח ז) אמך היא לא תגלה ערותה, ווי למאן דגלי ערייתא.
ג וכד תייבין בני עלמא ואסגין בזכותא קמי קב"ה, ואימא תבת וכסיא על בנין, כדין אתקרי תשובה, מאי תשובה, דא תשובה דאימא דתבת בקיומהא, וכדין כתיב (תהלים קיג ט) אם הבנים שמחה, אם הבנים ודאי, ועל דא לא לפטור איניש מפריה ורביה עד דאוליד בן ובת.
ד תניא אמר רבי יצחק, כתיב (תהלים כז ד) לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו, תיאובתא דצדיקיא למחמי דא (ז"ח ל"ג נעם ה'), ואת אמרת על ה', אמר רבי שמעון, כלא חד, משמע דכתיב נעם ה', דאתיא מעתיקא קדישא להאי שמים, ותיאובתא דצדיקיא כך הוא ודאי, ועל השמים כתיב, אז תתענג על ה', זכאה חולקיה מאן דזכי, ודאי זעירין אינון.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0