Chapter 63: Zohar I:240a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א אמר רבי יצחק, אלמלא לא אזדמן לן אורחא דא, אלא למשמע מלין אלין די לן, אמר רבי יהודה, יאות הוא להאי ינוקא דלא ינדע כל האי, ואנא מסתפינא עליה אי יתקיים בעלמא בגין האי, אמר רבי יצחק ולמה, אמר ליה בגין דהאי רביא יכיל לאסתכלא באתרא דלית רשו לבר נש לאסתכלא ביה, ומסתפינא עלוי דעד לא ימטי לפרקוי ישגח ויסתכל ויענשון ליה.
ב שמע ההוא ינוקא, אמר לא מסתפינא מעונשא לעלמין, דהא בשעתא דאסתליק אבא מעלמא בריך לי וצלי עלי, וידענא דזכותא דאבא יגין עלי, אמרו ליה ומאן הוא אבוך, אמר (נ"א ליתא רב יהודה) בריה דרב המנונא סבא, נטלו ליה וארכבוהו על כתפייהו תלת מילין,
ג קרו עליה (שופטים יד יד) מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק וגו', אמר לון ההוא ינוקא, מלה אתא לידייכו פרישו לה, אמרו ליה, קב"ה זמין לן ארחא דחיי, אימא אנת.
ד פתח ואמר, מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק האי קרא אסמכתא אית לן ביה, מהאוכל דא צדיק, דכתיב (משלי יג כה) צדיק אוכל לשובע נפשו, צדיק אוכל ודאי, ונטיל כלא, אמאי, לשובע נפשו, למיהב שבעא לההוא אתר דאקרי נפשו דדוד, יצא מאכל, דאלמלא ההוא צדיק לא יפוק מזונא לעלמין, ולא יכיל עלמא לקיימא (ביה), ומעז יצא מתוק, דא יצחק דבריך ליעקב, מטל השמים ומשמני הארץ.
ה תו, אף על גב דכלא חד, אלמלא תוקפא דדינא קשיא, לא נפקא דבש, מאן דבש, דא תורה שבעל פה, דכתיב (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונפת צופים, ומעז דא תורה שבכתב, דכתיב (שם כט יא) ה' עז לעמו יתן, יצא מתוק דא תורה שבעל פה.
ו אזלו כחדא תלת יומין, עד דמטו לטורסא דקירא דאמיה, כיון דחמאת לון אתקינת ביתא, ויתבו תמן תלת יומין אחרנין, ברכוהו ואזלו, וסדרו מלין קמיה דרבי שמעון, אמר ודאי ירותת אורייתא אחסין, ואלמלא זכותא דאבהן יתענש מלעילא, אבל קב"ה לאינון דאזלין בתר אורייתא, אחסינו לה אינון ובנייהו לעלמין, הדא הוא דכתיב (ישעיה נט כא) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך וגו':
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0