Chapter 77: Zohar I:248a
The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.
English not available yet
א פתח רבי אבא ואמר קרא אבתריה, כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וגו'. "כל אלה שבטי ישראל", "אלה שבטי ישראל" מבעי ליה? מאי "כל אלה"? אלא לאחברא (ס"א למחתם) לון באתר דכל ברכאן מריקין תמן, שנים עשר, שנים עשר ודאי, קשרין דתקוני מטרוניתא, ואיהי אתחברת בהדייהו, הדא הוא דכתיב שנים עשר, וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם, דהא באתר דא דבור שריא. תו
ב אשר דבר, הכא קשרא חד לאתחברא מתתא לעילא ומעילא לתתא, מתתא באלין תריסר שבטין, וזאת אתחברת בהדייהו, אשר דבר, הא חבורא דכר ונוקבא, קשורא לתרין סטרין מלתתא ומלעילא, לסוף קשר לון באתר דלעילא דכר ונוקבא כחדא, הדא הוא דכתיב איש אשר כברכתו וגו', מאי כברכתו, אלא כברכתו בת זוגו, איש אשר כברכתו, תרווייהו כחדא.
ג פתח ואמר, (תהלים קלד ג) יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלם וגו' "יברכך ה' מציון" דמניה נפקין ברכאן לאשקאה לגנתא, והוא כליל כל ברכאן ויהיב לה, ולבתר "וראה בטוב ירושלם" לאחזאה דכל ברכאן אתיין מדכר ונוקבא, כגוונא דא (במדבר ז כד) יברכך ה' וישמרך "יברכך ה'" מדכורא, "וישמרך" מנוקבא. "יברכך ה'" מזכור, "וישמרך" משמור. וכלא חד מלה, בגין דמתרווייהו נפקין ברכאן לעלמין, ועל דא, איש אשר כברכתו ברך אותם.
Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0