Zohar I:184a

Chapter 12: Zohar I:184a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ותא חזי מה כתיב ויאמרו איש אל אחיו דא שמעון ולוי דאינון הוו אחין ודאי בכלא, בגין דקא אתו מסטרא דדינא קשיא, ובגין כך רוגזא דלהון איהו רוגזא דקטלא בעלמא, כמה דאת אמר (שם מט ה) ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה.
ב תא חזי רזא דמלה, אית רוגזא ואית רוגזא, אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ומתתא ואקרי ברוך, כמה דאתמר דכתיב (שם יד יט) ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, והא אוקמוה, ואית רוגזא דאיהי אתלטיא לעילא ותתא כמה דאתמר דאקרי ארור, דכתיב (שם ג יד) ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, ארור אפם כי עז.
ג ועל רזא דא אית תרין טורין, דכתיב (דברים יא כט) ונתת את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל, לקביל אלין תרין דרגין, ועל דא, דא אקרי ארור ודא אקרי ברוך, ושמעון ולוי אינון מסטרא דדינא קשיא, ומן סטרא דדינא קשיא תקיפא נפקת רוגזא דאתלטיא,
ד ותא חזי מסטרא דדינא קשיא נפקי רוגזא לתרין סטרין, חד דאתברך וחד דאתלטיא, חד ברוך וחד ארור. כגוונא דא, מסטרא דיצחק נפקו תרין בנין, חד מבורך וחד דאתלטיא לעילא ותתא, דא אתפרש לסטריה ודא אתפרש לסטריה, דא דיוריה בארעא קדישא, דא דיוריה בטורא דשעיר, דכתיב (בראשית כה כז) איש יודע ציד איש שדה, דא אתריה באתר דמדברא וחרבא ושממה, ודא יושב אהלים, וכלא כגוונא דאצטריך,
ה ובגין כך תרין דרגין אינון ברוך וארור, דא לסטריה ודא לסטריה, מהאי נפקין כל ברכאן דעלמין לעילא ותתא, וכל טיבו וכל נהירו וכל פורקן וכל שזבותא, ומהאי נפקין כל לווטין וכל חרבא וכל דמא וכל שממה וכל בישין וכל מסאבו דעלמא.
ו רבי שמעון פתח ואמר, (תהלים כו ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי רזא דמלה הכא, דהא לית לך בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא, ורוח מסאבא שריא על ההוא גופא, מאי טעמא בגין דנשמתא קדישא אסתלקת מניה דבר נש ונפקת מניה, ועל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקת מניה, שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא ואסתאב,
ז וכד נשמתא אתהדרת לגופא, אתעבר ההוא זוהמא, והא אתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבו אשתאר בהו, ועל דא לא יעבר ידוי על עינוי, בגין דההוא רוח מסאבא שריא עלוי, עד דנטיל לון, וכד נטיל ידוי כדקא חזי, כדין אתקדש ואקרי קדוש.
ח והיך בעי לאתקדשא, בעי חד כלי לתתא, וחד כלי מלעילא, בגין דיתקדש מההוא דלעילא, וההוא דלתתא דיתיב בזוהמא דמסאבו ביה, ודא כלי לקבלא מסאבו, ודא לאתקדשא מניה, דא ברוך ודא ארור, ולא בעיין אינון מיין דזוהמא לאושדא לון בביתא, דלא יקרב בהו בר נש, דהא בהו מתכנשי סטרא דלהון, ויכיל לקבלא נזקא מאינון מיין מסאבין,
ט ועד דיתעבר זוהמא מן ידוי לא יברך ואוקימנא, ובגין כך בר נש עד לא יקדש ידוי בצפרא אקרי טמא, כיון דאתקדש אקרי טהור, ובגין כך לא יטול אלא מן ידא דאדכי בקדמיתא, דכתיב (במדבר יט יט) והזה הטהור על הטמא, דא אקרי טהור ודא אקרי טמא.
י בגין כך חד כלי לעילא וחד כלי לתתא, דא קדישא ודא מסאבא, ומאינון מיין אסיר למעבד בהו מידי, אלא בעי לאושדא לון באתר דבני נשא לא עברין עלייהו, ולא יבית לון בביתא, דהא כיון דאתושדן בארעא רוחא מסאבא אשתכח תמן ויכיל לנזקא, ואי חפר לון מדרון תחות ארעא דלא יתחזון שפיר,
יא ולא יהיב לון לנשי חרשיא, דיכלין לאבאשא בהו לבני נשא, בגין דאינון מיין דאתלטיין, וקב"ה בעי לדכאה לון לישראל ולמהוי קדישין, דכתיב (יחזקאל לו כה) וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם:

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0