Zohar I:150a

Chapter 10: Zohar I:150a

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וכי תווהא הוא דלא ידע, אלא מאי ואנכי לא ידעתי, כמה דאת אמר (ש"א יג יב) ופני ה' לא חליתי, אמר וכי כל האי אתגלי לי, ולא אסתכלנא למנדע אנכי, ולמיעל תחות גדפי דשכינתא למהוי שלים.
ב תא חזי כתיב (בראשית כה כב) ותאמר אם כן למה זה אנכי, כל יומא ויומא חמאת רבקה נהורא דשכינתאדהויא שכינתא במשכנהא וצליאת תמן, כיון דחמאת עאקו דילה במעהא, מה כתיב ותלך לדרוש את ה', נפקת מדרגא דא לדרגא אחרא דאיהו הוי"ה, בגיני כך אמר יעקב, וכי כל כך חמינא ואנכי לא ידעתי, בגין דהוה בלחודוי ולא עאל תחות גדפי דשכינתא.
ג מיד ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה - מלה דא לתרין סטרין איהו, מה נורא המקום הזה, חד על ההוא מקום דקאמר בקדמיתא, וחד על את קיימא קדישא דלא בעיא לאתבטלא,
ד ואע"ג דאינהו תרי סטרי חד הוא, אמר אין זה כי אם בית אלהי"ם, אין זה למהוי בטיל, אין זה לאשתכחא בלחודוי, קיימא דיליה לאו איהו אלא בית אלהי"ם, לאשתמשא ביה ולמעבד ביה פירין, ולארקא ביה ברכאן מכל שייפי גופא, דהא הוא תרעא דכל גופא, הה"ד וזה שער השמים, דא תרעא דגופא, ודאי תרעא איהו לארקא ברכאן לתתא, אחיד לעילא ואחיד לתתא, אחיד לעילא דכתיב וזה שער השמים, לתתא דכתיב אין זה כי אם בית אלהי"ם, ועל דא ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה, ובני נשא לא משגחן ביקרא דביה, למהוי ביה שלים לעילא ותתא, אתא אבוי ונשקיה.
ה אמר רבי יצחק, כד מלין אינון שמענא מפומיה בכינא, ואמינא בריך רחמנא דלא בטיל מעלמא חכמתא עלאה, אזלינא עמהון עד תלת פרסי, עד דעאלנא עמהון למתא, לא ספיקו למיעל עד דשדך ההוא בר נש לבריה, ואמרי ליה מילך לא יהון לבטלה,
ו אמינא הא דאמר רבי שמעון דמלין אלין כלהו ברזא דחכמתא נינהו, ולאחזאה מלין אחרנין, כד סדרנא מלין קמיה דרבי שמעון, א"ל לא תימא דמלין אלין דינוקא נינהו, אלא מלין דרזין עלאין נינהו, וכלא ברזא דחכמתא רשימין:

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0