Zohar I:150b

Chapter 12: Zohar I:150b

The Zohar is studied within a tradition that guarded it with great care. Here it is presented in the original Aramaic.

English not available yet

א וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהי"ם עמדי וגו' אמר רבי יהודה, כיון דכל האי אבטח ליה קודשא בריך הוא, אמאי לא האמין, דאמר אם יהיה אלהי"ם עמדי וגו', אלא אמר יעקב חלמא חלמנא, וחלמין מנייהו קשוט ומנייהו לא קשוט, ואם יתקיים הא ידענא דחלמא קשוט הוא, ועל דא אמר אם יהיה אלהי"ם וגו' כמה דחלמנא, והיה ה' לי לאלהי"ם, אנא אהא משיך ברכאן ממבועא דנחלא דכלא לאתר דא דאקרי אלהי"ם.
ב תא חזי, ישראל דאיהו באמצעיתא, כלא נטיל הוא בקדמיתא ממקורא דכלא, ולבתר דימטי ליה, מניה נגיד ואמשיך להאי אתר, משמע דכתיב והיה ה' לי בקדמיתא, ולבתר כלא לאלהי"ם, כמה דאלהי"ם יהא נטיר ועביד לי כל אלין טבאן, אוף אנא אהא משיך ליה מאתר דילי כל אינון ברכאן, ואתחבר קשרא דכלא ביה, אימתי ושבתי בשלום אל בית אבי, כד אהא יתיב בדרגא דילי, ואהא יתיב בדרגא דשלום, לתקנא בית אבי, ושבתי בשלום דייקא, כדין והיה ה' לי לאלהי"ם.
ג דבר אחר ושבתי בשלום אל בית אבי, דתמן הוא ארעא קדישא, תמן אשתלים, והיה ה' לי לאלהי"ם, באתר דא אסלק מדרגא דא לדרגא אחרא כדקא יאות, ותמן אפלח פולחניה.
ד רבי חייא פתח ואמר, (תהלים סה ד) דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם. האי קרא קשיא דלאו סופיה רישיה ולאו רישיה סופיה, אלא דוד בעא על גרמיה ולבתר בעיא על כלא, דברי עונות גברו מני, אמר דוד אנא ידענא בגרמי דחבנא, אבל כמה חייבין אינון בעלמא דאתגברו חובייהו עלייהו יתיר מני, הואיל וכן, לי ולהון, פשעינו אתה תכפרם.
ה תא חזי בשעתא דחייבין סגיאין בעלמא, אינון סלקין עד ההוא אתר דספרי דחייביא אתפתחו, כמה דאת אמר (דניאל ז י) דינא יתיב וספרין פתיחו, וההוא ספר (דינא עלה קיימא), (נ"א לעילא מרישיה דדוד איהו), בגיני כך דברי עונות גברו מני, ועל דא פשעינו אתה תכפרם.
ו יעקב כגוונא דא, בגין כך לא הימין, אי תימא דלא הימין בקב"ה, לא, אלא דלא הימין ביה בגרמיה, דילמא יחוב, וההוא חובא ימנע ליה דלא יתוב בשלם, ויסתלק נטירו מניה, ובגין כך לא הימין בגרמיה, והיה ה' לי לאלהי"ם, אפילו רחמי כד איתוב בשלם אשוי לקבלי לדינא, בגין (ס"א דאהא) דאנא פלח קמיה תדיר.
ז אמר רבי אחא, אמר יעקב, השתא לא אצטריכנא לדינא, כד איתוב לבית אבא אתכלילנא בדינא ואתקשר ביה, אמר רבי יוסי, לאו הכי, אלא אמר, השתא אם יהיה אלהי"ם עמדי, דינא אצטריכנא לנטרא לי, עד דאיתוב בשלם לבית אבא, אבל כיון דאיתוב בשלם, אתכלילנא רחמי בדינא, ואתקשר בקשורא מהימנא, לאכללא כלא כחד: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהי"ם דהא כדין יהא כלא קשורא חדא, והאי אבן אתברכא מימינא ומשמאלא, ואתברכא מעילא ומתתא, בגין (דא) דאתן מעשרא מכלא.
ח אמר רבי אבא, הא כתיב ויקח מאבני המקום, ואי תימא דאבנא דא עלאה (על) כמה אבנין, לאתר מותביה למשרי עלייהו, (נ"א האי דכתיב) והא כתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, (נ"א עליונה מבעי ליה), בגין (נ"א כיון) דאמר אין זה כי אם בית אלהי"ם, הכא ארים לה קמא עלאה, בגין דתלה כל שבחא דזה בה, דאין זה לקיימא (לתתא), כי אם בית אלהי"ם, ושפיר, ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב,
ט יהיה בית אלהי"ם לעלמין. בית אלהי"ם בית ה' מבעי ליה, כמה דאת אמר לכונן את בית ה', וכן (תהלים קכב א) בית ה' נלך, אלא אתר דבי דינא איהו מתרין סטרין עלאין, מסטרא דיובלא דאיהו אלהי"ם חיים, ומסטרא דיצחק אלהי"ם.
י אמר רבי אלעזר, יובלא אע"ג דדינין (נפקין) מתערין מינה, וכלהו רחמי, (ודינין), כל חידו מינה נפקין, והוא חדוותא (ס"א והוא חירותא) דכלא, אלא בית אלהי"ם סטרא דדינא קשיא, אי לטב בסטרא (דיובלא) דשמאלא אתער ביה רחימותא, כמה דאת אמר (שיר ב ו) שמאלו תחת לראשי, אי לביש בסטרא דשמאלא אתער ביה דינא קשיא, כמה דאת אמר (ירמיה א יד) מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ, ודאי בית אלהי"ם. רבי שמעון אמר, בית אלהי"ם, היינו דכתיב (תהלים מח ג) קרית מלך רב, אית מלך סתם ואית מלך רב, ודא עלמא עלאה מלך רב איהו, ודא הוא קרית מלך רב.

Aramaic: Hebrew Wikisource, "Sefer HaZohar", CC BY-SA 4.0